מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

...ב-29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בחלקה של ארץ ישראל המערבית, בלי הגליל המערבי, בלי מחצית הנגב, בלי ירושלים כולה, בלי יפו, לוד, רמלה, ונצרת. לא הכל בישראל קיבלו את החלטת הגזורו [לא ברור במקור ט.ק.]. אשרינו שנמצאו מסתייגים ממנה אשר עמדו על זכותנו שאינה ניתנת לערעור לארץ ישראל ולירושלים. אבל אמת היא, כי ההנהגה הציונית הרשמית היתה מוכנה להשלים גם עם מדינה יהודית כזו, אשר היו בה 46 אחוזים ערבים. מה קרה למחרת היום, ב-30 בנובמבר, לפני 27 שנים? נערכו עלינו, ברחבי הארץ, התקפות דמים והן נמשכו יום אחר יום, לילה אחר לילה; הלוחמים היהודיים, בכל הארגונים, גויסו כדי להגן על ערינו ומושבותינו. במשך שנים-עשר ימים תמימים השתתפנו בהגנה, ולא יצאנו להקפות נגד. קראנו לשכנינו הערבים שיחדלו מהתקפותיהם, משפיכת דם יהודי. אמרנו להם, בשפתם, כי הנה קרבה שעת השחרור המלא מן השלטון הקולוניאלי, ובארץ המשוחררת אנו רוצים לחיות עמם בשיווי זכויות, בכבוד, בקדמה אנושית. הם לא שעו לאזהרה. הם דחו את היד המושטת לשלום. רק כעבור שבועיים בקירוב, בראשית דצמבר 1947, יצאנו, לוחמי האצ"ל, בקשת רחבה, להקפת הנגד הראשונה, שעליה כתב "הארץ" (לא מידידינו מאז ועד היום) כי היא משמשת מפנה במערכה נגד התוקפנות הערבית. בעקבות השיכתוב הכוזב של ההיסטוריה על ידי עראפאת לפני עצרת או"ם, היא קיבלה המלצה המאשרת את זכותם הבלתי מעורערת של הפלסטינים לשוב לבתיהם ולרכושם, שמהם גורשו ונעקרו וקוראת לשובם. כפי שאמרתי בכנסת, כוונת קריאה זו היא לא רק ליריחו, חברון, או טול כרם, אלא ליפו ולרמלה, ללוד ולנצרת, לרחביה דירושלים ולמרחביה של "השומר הצעיר", ועוד. קריאה זו נראית קידמתית שכזו. גורשו, נעקרו, ישובו. האמת היא, כי אין ריאקציונית ממנה. לו היתה מוצאת את הפועל, אין עוד מדינה יהודית. המתחסדים טוענים, כי "הפלסטינים", ועראפאת בראשם, נושאים בימינו את דגל הקידמה. ולא היא. הם באים, גם על ידי הסיסמא של "חזרה לבתיהם", להרוס ולחסל את המדינה היהודית. אין ריאקציה אפילה מזו. תחיית המדינה היהודית בארץ ישראל תיקנה עוול בלתי נסבל. הריסתה היתה מחדשת אותו. זוהי הריאקציה. נניח, שהאנושות היתה נקראת להרוס את כל תחנות החשמל ולחזור לנר... הריאקציה שבה אנו מדברים היא הרבה יותר נוראה מזו הדמיונית בלא חשמל. המדובר לא בחזרה לאור חלקי, אלא בכיבוי האור. לא בוויתור על שיפור הקיום אלא בביטול הקיום עצמו. על הכל לדעת, כי לא ניכנע לריאקציה אפילה זו. כל מה שעלול להביא לחיסולה של העצמאות העברית הוא פסול, שפל ובזוי. את בעיית הפליטים הערבים יש לפתור בדרך אנושית. אלה, הנמצאים בארץ ישראל המערבית, נדאג אנו לפתרון בעייתם; אלה שיצאו למדינות ערב, עליהן החובה לפתור בעייתם. אין, ולא יהיה, שום פתרון אחר.
מתוך מאמר עיתון, ט"ו כסלו התשל"ה, 29 בנובמבר 1974

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי