מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
וילנר הוא חבר פ.ק.פ. (היום מק"י). ואם את זאת אמרתי, את הכל אמרתי. אולם אחריותו של חבר הפרלמנט במדינה חופשית היא אחת ויחידה: בפני הבוחר. אם חבר כנסת ישמיע מעל במת המוסד המחוקק דברים חסרי טעם, יבוא הבוחר ויענישו ע"י שלא יבחר בו. חופש הדבור של חבר הפרלמנט במדינה חופשית הוא בלתי מוגבל פשוטו במשמעו. הזכות לדבר בפרלמנט כוללת את הזכות לומר דברים „המקוממים" את נפש שומעיהם. דברי גידוף אישיים הם כמובן אסורים, כמו בכל חברה של אנשי תרבות. אולם האיש האחרון, שזכאי להתאונן על דברי עלבון הוא מר בן-גוריון. מי שמעיז מעל במת הכנסת להשוות איש בישראל למשמיד הוריו ואחיו, מנבל פיו בדברי שקוץ שאין למטה מהם...
...אבל לכל הדברים האלה אין קשר להתפרצותו החדדשה של מר בן-גוריון בכנסת. ידידנו, כתבו הפרלמנטרי של עתוננו, הודיע כי מר בן-גוריון השמיע אזהרה חמורה „שמדינה זו יודעת גם לכלוא ולאסור". ידידנו טעה. אין זו „אזהרה"; זוהי הרוח הרעה של הטוטאליטריות. ואל יחשבו מתנגדי הקומוניזם בארצנו, כי כונתו של מר בן-גריון היא ל„ייבסקציה". כבר הספקנו להכיר אות אופיו של האיש העומד בראש הממשלה. מקרוב למדנו, כי נפשו של מר בן-גוריון אינה סולבת התנגדות כל שהיא, ולבו שופע שנאה לכל מי שאינו מוכן להרכין ראשו בפניו.
האיומים בשוט ובמאסר בגלל דעות פוליטיות – ותהיינה הדעות אשר תהיינה – הם רעים לכשלעצמם. הנחמה היא שאין הם רצינים כל כך, כפי שמדמים בנפשם כל אלה המתמוגגים „מתקיפותו" – כביכול, של בעל השררה. דבר הבל המה. משטרו של מר בן-גוריוםן הוא הרבה יותר חלש ממה שחשובים חסידיו; והן הם יודעים, שאין המשטר חזק כל עיקר.
אם יש לייחס חשיבות מדינית לאיומיו של מר בן-גוריון, הרי דוקא בגלל המקום ממנו הושמעו. שימו לב אזרחי המדינה החפשיים: ראש הממשלה שלכם מאיים בבתי כלא – ואין זה חשוב כלפי מי מכוון האיום – מעל במת בית הנבחרים העברי! הרוח הרעה של הטוטאליטריות החלה נושבת גם מן הבית, בו יושבים נבחרי האומה.
כלל הוא במדינה חפשית, שכל נבחרי האומה שווים הם. בתוך כתי בית הנבחרים אין הבדל בין חבר שלא הוכנס למנגנון של הרשות המבצעת, לבין חבר שהיה לשר או לשר השרים. כלם הם חברי כנסת. כלם כפופים למרותו של „הבית". אין חבר אחד זכאי להשמיע איומים כלפי חבר כנסת אחר, כדי להכריחו לוותר על מה שיש את נפשו לומר. רוגז, מוצדק או לא מוצדק, איננו הצדקה לפגיעה בעקרון השוויון והחרות. אם מר בן-גוריון רוצה לאיים במחנות רכוז, ילך נא למועצת מפלגתו ומשם ישמיע את איומיו האויליים. אם ראש הממשלה רוצה ללבש את „האיצטלא" של ראש ש"י, ישב נא בלשכת הסתר שלו. אל יעיז להופיע כז'נדרם בבית הנעלה של המחוקקים בישראל.
מתוך מאמר עיתון, ט' שבט התש"י, 27 בינואר 1950
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
