מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לפני עשרים שנה ומעלה נחקרתי על ידי חברו של מי שחקר את מרדכי אורן, לא על התכחשות לסוציאליזם אלא על נאמנות לציון. בין השאר, טען שופט-חוקרי, כי נשארתי, בניגוד לידידי, בשטחה של ברית המועצות, כדי לבצע בה כל מיני מעשי חבלה. קימטתי מצחי, כדי למצוא בשבילו תשובה הגיונית, משכנעת (א, תמימות!) ממנה ילמד, כי כוונה כזו היתה רחוקה ממני כרחוק בית הכלא בלוקישקי מכיכר ציון. באחד הלילות היה נדמה לי, כי יגעתי ואכן מצאתי. אמרתי לו לקצין הסימפטי, כי לפני שנאסרתי עשיתי מאמצים רבים, כדי לקבל וויזה לארץ ישראל ואמנם קבלתיה, אלא שהמעצר מנע ממני לנסוע שמה. איך, איפוא אפשר להאשימני בכך, כי החלטתי, או נצטוויתי, להישאר כד לחבל? אמר הוא: ככה? ובכן, אתה מודה שרצית לברות מברית המועצות, וזה מנחם וולפוביץ', פשע חמור מאד בארצנו.
הנמשל. אין סיעת עובדים, מורכבת מחברי תנועת החרות, בתוף הסתדרות העובדים הכללית, משמע – תנועה זו שואפת לשבור את ארגון הפועלים; מחליטים להקים סיעה כזו, משמע: תנועת החרות רוצה לשבור את ארגונו של הפועל העברי. ההבדל הוא, כי החוקר המרתפיים ההם, עם כל ערמתם המטופשת, היו לעתים גלויי לב. אחד מהם שאל אותי לילה: את מי אתה רוצה לשכנע? אותנו? צ'קיסטים וותיקים?
מפני מה אתם חוששים, יריבינו הנכבדים, מפני ,,שבירה", או מפני שכנוע? וודאי, שחברי תנועת החרות ישאו את רעיונותיה בפני חברי הסתדרות העובדים הכללית ולא את רעיונותיכם.ובכן מה? האסור, על פי מושגיכם הדמוקרטיים, לנסות לשכנע את החיים על יגיעם אם ביחס לדגל ואם ביחס לצדק. שהי שמרה, שכנוע חפשי, או מניעת אפשרת השכנוע? אינני יודע, אם מר אורן מוכן את התשובה לשאלה זו; בטחוני כי הוא יודע אותה.
מתוך מאמר עיתון, י"ד שבט התשכ"ג, 8 בפבואר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי