מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

איננו רוצים אפילו מ"מ מרובע אחד של שטח לבנוני. הכוונה אינה לכבוש חלק מלבנון, אלא להוציא את יישובינו מטווח האש של המחבלים. איך יתפתח העניין לאחר השלמת המבצע, איננו יכולים ברגע זה לומר, אם איננו רוצים לשחק בשרלטנות. תהיינה התפתחויות שונות, לכן הממשלה תחזיק את היד על הדופק. המטרה היא להוציא את יישובי הגליל מטווח האש של האויב. זו המטרה וכדי להשיגה יש להשיג, עד כמה שאפשר, את כל שאר הדברים. לדעתי, מבחינה מדינית, הלילה זו השעה האחרונה לקבל את ההחלטה על מה שצריך לעשות בלבנון, שמא ימנעו מאיתנו את הפעולה. זוהי הפעולה היחידה המצילה. אינני יכול לתת גרנציות ואינני יכול לחתום. עם ישראל חי תמיד עם בעיות. אך אם נשחרר, אפילו לתקופת זמן מסוימת, את הגליל מלחץ זה, נעשה מעשה רב. נשמיד חלק גדול של תשתית הצבא של הטרוריסטים ואם אלפים מהם יהרגו, גם זה יהיה הישג. אנו נחליש את כוחם. אך מי יכול להבטיח דבר אבסולוטי? אף לא אחד. אני מבקש את הממשלה לאשר את ההצעה, כפי שהובאה על-ידי שר הבטחון והרמטכ"ל ואת הצעת ההחלטה, כפי שאני הגשתי אותה, כי זהו רגע חשוב – אינני רוצה להשתמש במלים בומבסטיות – בתולדות המדינה. גם האמינות הבינלאומית שלנו נבחנת והיא רבת חשיבות. אלה לא ימים עברו. רע מאד, שכלי התקשורת שלנו השתמש במילים: 'אנו לא נבליג עוד'. מעולם לא הבלגנו. אפשר היה להשתמש במלה 'איפוק'. אנו לא הבלגנו מעולם. בדרך זו או אחרת הגבנו, עד שהגיע הרגע לפעול במבצע צבאי משולב בים, באוויר וביבשה, על-פי הנוסח של לנין, מי יגבר על מי. המדינה היהודית לא תהיה קיימת, אם לא תדע שמדי פעם היא מוכרחה לגבור על האויב, כדי להוסיף להתקיים. עכשיו זה הרגע, מי יגבר על מי: המנוולים עלינו, או אנחנו עליהם; והדרך היחידה היא המבצע – וצריך לעשותו מהר ככל האפשר, דווקא מהבחינה המדינית והבינלאומית אחר כך נתבונן בשקט ובשלווה בהתפתחות ונדע איך להגיב. קנדי היה אדם זהיר מאד, חכם, נשיא גדול והוא היה מוכן להסתכן בעימות אטומי עם רוסיה על טיל אחד בקובה, עוד לפני שנפל על ארה"ב. הם רק הכניסו את הטילים והוא כבר היה מוכן ללכת עד הסוף. לנו יש טילים כאלה על סף ביתנו, כאשר הם מוטלים על ראש האוכלוסיה שלנו, אז יש לנו עוד ספקות אם אנו צריכים להכות באויב הזה ולהרחיק אותו? אני רוצה לומר משהו לסיכום – אני האחרון שאצור רושם של אופוריה לקראת ההחלטה הזו. אני מודאג מאוד. אני מציע לקבל החלטה להוציא לפועל את המבצע, מתוך דאגה עמוקה לגבי ההתפתחויות שתבואנה בעקבות המבצע. ראשית, עלולים ליפול חללים. רק אדם חסר-אחריות יאמר, שנצא יבשים מתוך מבצע כזה. למנוולים יש נשק, נשק חדיש, והם לא ירימו ידיים מיד. הם יילחמו עד שנתגבר עליהם. אין ספק שנתגבר עליהם. הצבא שלנו הוא רק יכולת ותושיה. אינני חושב, שדוברי האופוזיציה בשבועות האחרונים החלישו את המוטיבציה שלו. אני חושב שרוב הציבור רוצה לגמור אחת ולתמיד עם התופעה הזו, שכל פעם עושים לנו עוול. אנו, מטבע הדברים של אומה עצמאית, לא נותנים להפקיר את דמנו. אני חושב שהיינו צריכים לכבוש את פנינו בקרקע מרוב בושה, אלמלא עשינו מה שעשינו לאחר ההתנקשות בלונדון. כתוצאה מכך, הופגזו יישובים הלוך והפגז. 5 מטר ממכוניתו של יעקב מרידור נפל פגז, מכוניתו ניזוקה והוא יכול היה שלא להיות פה היום. סוף סוף, יש 15 אלף יהודים באותו מקום. לכן, אין לי ספק לגבי הכרה הפעולה. גם ברור לי שיהיו אבידות בנפש. אני משער שאינני צריך ללמד את הרמטכ"ל, שאנו צריכים לשאוף לכך שהן יהיו מינימליות. 'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד' – זו צריכה להיות הסיסמה בצה"ל. אבל יש דאגה עמוקה. עוד בתים, חלילה, יהיו באבל. עם זאת, אנו שייכים לדור שהוכיח נכונות גם למסירות נפש. כאשר צריך להגן על עם ישראל, אין שום דרך אחרת. בלי מסירות נפשה, תהיה טרבלינקה. אנו נמנע את מה שקרה לאחינו באירופה, רק בנכונות למסירות נפש ובהפעלת כוח. אנו לא נהפוך ליהודי חסות ולא נחכה לאמריקאים, לאו"ם ולשום גורם אחר. אנו נגן על עמנו ואם יהיה צורך בהקרבת קורבנות נקריב אותם. אין שום דרך אחרת. מה המצב היום? האם זה המצב שהיה לפני 48 שעות? זה מצב חדש לגמרי. האוכלוסיה האזרחית שלנו מופגזת יום ולילה והיא תוסיף להיות מופגזת, אלא אם כן נעשה פעולה שלא תאפשר את הפגזתה, או שיש בה סיכון שלא תאפשר זאת. האם יש מצב יותר ברור מזה של הגנה עצמית? לכן, נמצא עיתון בריטי, ה'דיילי מייל', ששיבח את עמדתה של ישראל בהקשר לעמידתה של אנגליה מול ארגנטינה. הוא כתב: 'צריך ללמוד מישראל איך היא עומדת מול אויביה'. אני לא מציע ללכת בשמחה לדבר הזה, אלא בדאגה עמוקה. מחר אנסה לשכנע את ראשי האופוזיציה, שיניחו לדיבור חסר-האחריות, כאילו הממשלה רוצה מלחמה, אצה למלחמה, הולכת לקראת המלחמה בשמחה. אין דבר יותר שנוא עלי ואני בטוח שגם על כל היושבים פה, והסיבה היא –פשוטה מלחמה פירושה שפיכות דמים, שכול, יתמות, וזה מזעזע. אבל כשיש כורח לשמור על העם הזה לבל יבולע לו, לבל יישפך דמו ויופקר דמו, אז יהיה אצלנו היסוס?
מתוך ממשלה, י"ד סיון התשמ"ב, 5 ביוני 1982

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי