מאגר כתבי מנחם בגין

עשר שנים לפני כן הודיעה מדינת ישראל מעל במת ארגון האומות המאוחדות שסגירת המפרץ לשיט ישראלי תיחשב – איך אומרים הרוסים, ל"פעולת תוקפנות" על הודעה זו של מדינת ישראל סמכו ידיהם נציגי ארה"ב של אמריקה, נציגי בריטניה, נציגי צרפת והרוסים לא היו צריכים באופן מיוחד לאשר את ההודעה שלנו כי הם אישרו אותה כבר בשנת 1933 באמנה המיוחדת בין אסטוניה וליטא ולטביה, לאמור: בלוקדה לאורך חופים ועל נמלים. ובכן כל העולם סמך ידו על הודעה זו של מדינת ישראל, כי סגירת המפרץ תיחשב באקט של תוקפנות שנגדו יכולה ישראל להפעיל את סעיף 51 למגילת האומות המאוחדות כזכות הקבועה במשפט הבין-לאומי. אחר כל אלה אומר נאצר, מצרים היתה זכאית בכל שעה ב-10 השנים האחרונות לסגור את המפרץ, כלומר אניות ישראליות וסחורות ישראליות לא תעבורנה. דברים אלה, לאור מה שקרה בין ה-5 ל-11 ביוני, כשאנחנו כבשנו את שארם אל שייך, הם אופייניים מאד; הם חלים לאעל העבר אלא על העתיד. פירושה של הודעת נאצר באזני דינגל פוט היא שבכל תקופה אחרת תראה את עצמה מצרים זכאית לסגור את המפרץ. השאלה היא רק מתי היא תחשוב, שהיא בשביל מעשה זה חזקה במידה מספקת, מתי היא תחשוב ואי מתי היא תטעה לחשוב. מהודאה זו משתמעת מסקנה: חופש השיט במפרץ אילת תלוי בנוכחות צבאית של ירשאל והיא שתבטיח את השיט החופשי לכל אומות העולם.