מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מתוך נסיון שהיה גם מר וחמור, למדה האומה, ברובה, להבחין במושגים הממלכתיים היסודיים, הלא הם מפלגת הרשות ומפלגת האופוזיציה. הראשונה היא זו המחזיקה בידיה, מעיקרם, את אמצעי הביצוע הממלכתיים, ואילו השניה היא זו השואפת בגלוי, בעקביות, בסבלנות ליטול לידיה היא, כמובן, על פי הכרעתו החפשית של העם, את אמצעי הביצוע המדינתיים ולהעביר את מפלגת הרשות לאופוזיציה, לתקופת זמן, אשר, שוב, העם יחליט עליה... משום כך העלנו עמנו, בקיץ 1955, לדרגת המפלגה השניה בישראל והטיל עלינו את התפקיד הממלכתי, רב האחריות והכובד, של האופוזיציה הראשית בבית הנבחרים. עמנו ראה וידע ויעש - לא למעננו אלא למענו, למען חרותו ועתידו. כך נוהג כל עם בן חורין, מתוך חכמה מדינית עמוקה, כמעט אינסטינקטיבית, להקים מול מפלגת רשות, ביחוד כזו המחזיקה זמן רב בשלטון, מתנשאת מעל העם ומרכה לבניו - מפלגת אופוזיציה רבת כח, אדירת השפעה, שיהיה ביכולתה לא רק להחדיר את החשש המועיל, הבריא, הרצוי מפני הפקרות שלטונית, אלא גם להגיע, בבוא היום, לחילופי שלטון, שהם מהות הדימוקרטיה, חוקתה, צוויה ומשמעותה המוסרית והמדינית... אנחנו קובעים על פי תורתם של אבות הדימוקרטיה, ועל פי נסיונם של עמים רבי, כי שלטון ממשוך נושא בחובו סכנות חמורות לחרות האדם ולעתיד האומה. אנחנו מאמינים בכלל הגדול של הליברליזם, לאמור: לא נוצר האדם בשביל המדינה, אלא להיפך, המדינה נוצרה בשביל האדם. אנחנו מאמינים כי דווקא אמונה זו, שמקורה בתורת ישראל הנצחית, מחייבת את האדם בן החורין לנאמנות ללא סייג, ואם יש צורך, לנכונות הקרבה למען עמו וארצו. הפטריוטיזם האמיתי זהה עם הליברליזם האמיתי, שפירושו לא דכוי האדם והפקרתו, אלא חרות האדם ודאגה לו.
מתוך מאמר עיתון, ב' חשון התש"כ, 3 בנובמבר 1959

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי