מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ובעומדי על שיווי זכויות, יורשה לי לגעת בבעיה הקשורה באזרחי ישראל הלא-יהודים, כוונתי לערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים...ב־5 באוגוסט שנה זו הגישו סיעות שונות הצעות לביטול הממשל הצבאי...כל הסיעות זולת אחת — הצביעו בעד ההצעה להעביר לוועדה את ההצעה המשותפת לציונים הכלליים ולסיעה הדתית־לאומית לביטול הממשל הצבאי... אנחנו נמנענו מההצבעה ההיא, ומסרנו את ההודעה שאת עיקרה אביא לתשומת־לבכם: ״1) הממשל הצבאי נוגד את עקרון שיווי הזכויות של כל האזרחים, עקרון שיש להגשימו הלכה למעשה במדינת ישראל; 2) תקנות הממשל הצבאי מנוצלות תכופות לרעה על־ידי מפא״י להפעלת לחץ פוליטי וכלכלי על אזרחים ערביים לטובת צרכיה המפלגתיים; 3) תוך ידיעת שתי עובדות אלה, אין להתעלם מבעיה בטחונית מיוחדת באזורים לאורך קווי שביתת־הנשק, של מדינה מוקפת אויבים המקיימים נגדה מצב מלחמה. 4) עלינו להביע מחאה על כך שמפלגות קואליציוניות למיניהן ולתקופותיהן, החל ממפא״י, הנושאות באחריות, לא פורמלית בלבד אלא מוסרית, מדינית ומעשית, לקיומו של הממשל הצבאי במשך שנים רבות — נזעקו לדרוש את ביטולו, או לשנותו באופן יסודי כמאה יום לפני הבחירות, בעוד הכל יודעים כי הכנסת, בשבוע האחרון לישיבותיה, לא תוכל, אף מבחינת הזמן, לק­יים דיון בהצעותיהן ולהחליט עליהן...הסיעות כולן, זולת אחת, החליטו להעביר את הצעת החוק לביטול הממשל הצבאי לוועדה. הוועדה אפילו לא התחילה לדון בה. הכנסת השלישית חדלה. קמה כנסת רביעית. אנו התבוננו בתקופת הבחירות בהתנהגות הממשל הצבאי כלפי אזרחי ישראל, ערבים ודרוזים. בוודאי, לו רצינו אנו להודיע לפני הבחירות, שאנו מחייבים את ביטול הממשל הצבאי — יש להניח שהיינו זוכים בתמיכה נוספת של אזרחים ערבים ודרוזים. התמיכה שהם נתנו לנו הפעם גדולה באופן יחסי. מספר הקולות בשביל תנועת החירות מציבור זה עולה על אלפיים וחמש מאות. הגידול באופן יחסי הוא ניכר, כי לפני ארבע שנים לא קיבלנו מהם אלא שש מאות קול. אבל דווקא מספרים אלה מוכיחים, כי לו היינו אומרים לפני הבחירות, שאנו מחייבים את ביטול הממשל הצבאי, היינו זוכים בתמיכה גדולה יותר מציבור אזרחים זה. לא אמרנו כך. מסרנו את ההודעה הזאת; והיא התאמתה.גם אם עובד מדינה, אזרח, מתערב בריב בין־מפלגתי דמוקרטי, זו תופעה חמורה; הוא עובד מדינה, הוא מקבל שכרו על חשבון כל משלמי המסים. אין לו להתערב לטובת מפלגה זו או אחרת. אבל אם איש לובש מדי צבא מתערב לטובת מפלגה מסויימת — זו חומרה מיוחדת במינה. ואינני צריך להבהיר במיוחד למה זה חמור כל־כך. כי הרי איש זה מייצג את הכוח, ואם הוא, מפעיל לחץ — כביכול בשם הכוח — הרי בוודאי שיש בכך מעין אזהרה לעתיד. שגית — אינני צריך למסור שום הצהרות עד כמה צבא ישראל יקר לכולנו, ללא הבדל סיעה, ואנו איננו רוצים שאזרח, הלובש מדי צבא, יתערב בענינים פוליטיים־מפלגתיים, ודווקא בקרב אותו ציבור אזרחים שיש עדיין לחנך אותו לנאמנות ולכבוד: לנאמנות למדינה, ולכבוד לחוקיה, זו היתה, התופעה בתקופת הבחירות האחרונה.
מתוך דברי הכנסת, ט"ו כסלו התש"כ, 16 בדצמבר 1959

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי