מאגר כתבי מנחם בגין

ובעומדי על שיווי זכויות, יורשה לי לגעת בבעיה הקשורה באזרחי ישראל הלא-יהודים, כוונתי לערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים...ב־5 באוגוסט שנה זו הגישו סיעות שונות הצעות לביטול הממשל הצבאי...כל הסיעות זולת אחת — הצביעו בעד ההצעה להעביר לוועדה את ההצעה המשותפת לציונים הכלליים ולסיעה הדתית־לאומית לביטול הממשל הצבאי... אנחנו נמנענו מההצבעה ההיא, ומסרנו את ההודעה שאת עיקרה אביא לתשומת־לבכם: ״1) הממשל הצבאי נוגד את עקרון שיווי הזכויות של כל האזרחים, עקרון שיש להגשימו הלכה למעשה במדינת ישראל; 2) תקנות הממשל הצבאי מנוצלות תכופות לרעה על־ידי מפא״י להפעלת לחץ פוליטי וכלכלי על אזרחים ערביים לטובת צרכיה המפלגתיים; 3) תוך ידיעת שתי עובדות אלה, אין להתעלם מבעיה בטחונית מיוחדת באזורים לאורך קווי שביתת־הנשק, של מדינה מוקפת אויבים המקיימים נגדה מצב מלחמה. 4) עלינו להביע מחאה על כך שמפלגות קואליציוניות למיניהן ולתקופותיהן, החל ממפא״י, הנושאות באחריות, לא פורמלית בלבד אלא מוסרית, מדינית ומעשית, לקיומו של הממשל הצבאי במשך שנים רבות — נזעקו לדרוש את ביטולו, או לשנותו באופן יסודי כמאה יום לפני הבחירות, בעוד הכל יודעים כי הכנסת, בשבוע האחרון לישיבותיה, לא תוכל, אף מבחינת הזמן, לק­יים דיון בהצעותיהן ולהחליט עליהן...הסיעות כולן, זולת אחת, החליטו להעביר את הצעת החוק לביטול הממשל הצבאי לוועדה. הוועדה אפילו לא התחילה לדון בה. הכנסת השלישית חדלה. קמה כנסת רביעית. אנו התבוננו בתקופת הבחירות בהתנהגות הממשל הצבאי כלפי אזרחי ישראל, ערבים ודרוזים. בוודאי, לו רצינו אנו להודיע לפני הבחירות, שאנו מחייבים את ביטול הממשל הצבאי — יש להניח שהיינו זוכים בתמיכה נוספת של אזרחים ערבים ודרוזים. התמיכה שהם נתנו לנו הפעם גדולה באופן יחסי. מספר הקולות בשביל תנועת החירות מציבור זה עולה על אלפיים וחמש מאות. הגידול באופן יחסי הוא ניכר, כי לפני ארבע שנים לא קיבלנו מהם אלא שש מאות קול. אבל דווקא מספרים אלה מוכיחים, כי לו היינו אומרים לפני הבחירות, שאנו מחייבים את ביטול הממשל הצבאי, היינו זוכים בתמיכה גדולה יותר מציבור אזרחים זה. לא אמרנו כך. מסרנו את ההודעה הזאת; והיא התאמתה.גם אם עובד מדינה, אזרח, מתערב בריב בין־מפלגתי דמוקרטי, זו תופעה חמורה; הוא עובד מדינה, הוא מקבל שכרו על חשבון כל משלמי המסים. אין לו להתערב לטובת מפלגה זו או אחרת. אבל אם איש לובש מדי צבא מתערב לטובת מפלגה מסויימת — זו חומרה מיוחדת במינה. ואינני צריך להבהיר במיוחד למה זה חמור כל־כך. כי הרי איש זה מייצג את הכוח, ואם הוא, מפעיל לחץ — כביכול בשם הכוח — הרי בוודאי שיש בכך מעין אזהרה לעתיד. שגית — אינני צריך למסור שום הצהרות עד כמה צבא ישראל יקר לכולנו, ללא הבדל סיעה, ואנו איננו רוצים שאזרח, הלובש מדי צבא, יתערב בענינים פוליטיים־מפלגתיים, ודווקא בקרב אותו ציבור אזרחים שיש עדיין לחנך אותו לנאמנות ולכבוד: לנאמנות למדינה, ולכבוד לחוקיה, זו היתה, התופעה בתקופת הבחירות האחרונה.