מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

החיים אינם העיקר בחיים. החרות חשובה מן החיים. על ברכי התורה הזאת - תורת המרד, תורת החופש - חונך הנוער העברי, שהתקבץ, מן העיר ומן הכפר, מקרוב וממרחקים, "משמאל" ו"מימין", מכל השכבות, מכל העדות ומכל הגלויות, סביב דגלו של הארגון הצבאי הלאומי. רבים היו שקמו נגד תורה זו - והיא הדבירתם. רבים היו שלעגו לתורה זו - והיא השתיקתם. כי תורת אמת היא. תורת אלהים חיים, שלא רצה בעבדים, שלא רצה בשעבוד, שברא את האדם בצלמו, כאדם חפשי, השומע לא לאדון-עריץ אלא לקול מצפונו. ובשם תורה זו יצא לקרב מאיר פיינשטיין; בשם תורה זו קם להלחם משה ברזאני. קם דור חדש בארץ. דור שטיהר את נשמתו מזוהמת ההכנעה. דור שהחיה בדמו, בסבלו ובגבורתו את מסורת הקדמונים - כובשי כנען ומורדי יהודה. דור שהפך את נס הנצחון של מעטים נגד רבים, למציאות חדשה. דור שהפליא את העולם במהירות התחדשותו ובאוצרות גבורתו. ובשם הדור הזה, ובשם התורה שבאה ממחדשי האומה, מתאו של אסיר עכו הראשון ומגבעת תל-חי השוממה והמנצחת; בשם הדור המתקומם ותורתו הממרידה פוצצו את עצמם השניים, ובטרם הפעילו את הרמון על גופם - שרו. הם שרו את שיר התהילה הנצחי: אדון עולם. הם שרו את שיר הדרור: להיות עם חפשי בארצנו.
מתוך כרוזים, כ"ב ניסן התש"ח, 1 במאי 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי