מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

כן נוצרה בעניני ארץ ישראל מידה רבה של תוהו. האו"ם הוא חדל אונים, ותכנית שלושת המעצמות רחוקה מהתגשמות. תוהו זה נותן לישראל סיכוי היסטורי: להשתחרר מהאפוטרופסות של או"ם שהיא גלגול של האפוטרופסות הבריטית-מאנדאטורית, ושהינה פתח למאנדט חדש. עלינו לקום ולנתץ את כבלי הפיקוח הזה ולהיות אומה חפשית. נרים את דגלנו זה בתוך התוהו, האופף את עיניני ארץ ישראל ואת עניני האזור גם יחד. התוהו מפחיד רק את החלש, המתירא מפני שכניו, ברם, אנו הננו הגורם החזק והיציב באזור. נשאיר איפוא את הפחד לערבים ונראה בתוהו לא עילה לחששות, אלא פתח להישגים. מתמיד נבנה החזק בתוך התוהו, בתוך ,,המצב הליקבידי". שהוא פרי התערערות הסדרים הישנים. מאז ומעולם נהגו גורמים חזקים לעודד את התוהו, בשטחים מסויימים, כדי לנצל את ההזדמנויות הכרוכות במצב זה. האם לא קמה מדינת ישראל מתוך האנדרלמוסיה שהמחתרת הלוחמת הטילה במשטר הבריטי ועקב התוצאות של אנדרלמוסיה זו. אל נצטער איפוא על התוהו האופף יותר ויותר את עניני המזרח התיכון, אלא ניעזר בו: שיתוקו של האו"ם, מרידה בקהיר, מהומה בדמשק באגדד וריאד - כל זה הוא לתועלתנו. מן הדין היה שממשת ישראל תזרע במו יהיה את התוהו ביחסים שבינה לשכנותיה כדי להיפטר מכבלי הסכמי שביתת הנשק ומהאפוטרופסות של האו"ם. היא לא עשתה כן. אולם אף על פי כן הופיע התוהו. הוא הופיע מאליו ובעצמו, בתולדה מתהליכים הכרחיים. האמנם לא נדע להיעזר בו הפעם?
מתוך מאמר עיתון, כ"ח אדר ב' התשי"ד, 2 באפריל 1954

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי