מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

"ואחרי מה באים שני המשפטים הנידונים האלה? באיגרת הממשלה שני חלקים. החלק האחד הוא כולו זעקת דם מחרידה, החלק השני הוא כולו חשבון קר מחריד. החשבון הוא מדוייק מאד. באילו נימוקים לא השתמש שר החוץ כדי לשכנע את הגויים שעליהם לשלם על חשבונה של גרמניה פיצויים למדינת-ישראל? הוא אמר להם שאנחנו קולטים עליה; הוא הסביר להם שאחנו הטלנו על עצמנו עול מסים כבד, הוא הודיע להם שאנחנו חיים במשטר צנע חמור; הוא סיפר להם שאנחנו נקלוט חצי מליון מקרבנות הרצח הגרמני. ובשם מחצית המיליון של קרבנות הרצח דורשת ממשלתנו תמורת רבע מהרכוש היהודי שנשדד בידי הגרמנים. ואני שואל: למה עשיתם כדבר הזה לעם ישראל? איכה דרשתם רבע של הרכוש היהודי שנשדד בידי הגרמנים? באיזו סמכות ובאיזו רשות? מה משתמע מן החשבון הזה? נניח, למען ההנמקה שהחיה הטבטונית דו-הרגלית ביצעה את כל זממה והשמידה את היהודית באירופה עד האחרון בהם, ולא היינו זוכים לקלוט כמה מאות אלפי ניצולים – כי אז לא היתה לנו זכות לדרוש את תמורת הכוש היהודי שנשדד?! תודה לאל שהשאלה הזאת היא תיאורטית לגבי הניצולים. אבל היא איננה תיאורטית לגבי הבעיה הנידונה. האם רק העובדה שהצלנו כמה מאות אלפי יהודים, היא הנותנת לנו את הזכות לדרוש תמורה לרכוש היהודי? והרי על ידי תביעה זאת הודעתם כי אתם משאירים בידי גרמניה שלושת-רבעי הרכוש היהודי השדוד!"
מתוך מאמר עיתון, כ"ט אדר ב' התשי"א, 6 באפריל 1951

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי