מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בהקשר זה, הריני רוצה להזכיר חלופי דברים, שהיו בטרם ברית המועצות ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עמנו, בין השגריר צ'ובחין וביני. שיחות רבות היו בינו וביני. ובכולן תמיד יסרתיו על שני מעשים של ארצו. האחד: מניעת עליתם של בני הלאום היהודי, אשר לנין הכיר בקיומו, למדינה היהודית, אשר יורשי לנין הכירו בקיומה. שנית, מתן נשק התקפתי, עם יכולת של השמדת המונים, בידי החזק באויבי ישראל. בקשר עם הטענה הראשונה, השיב לי צ'ובחין שאני בעצם פועל נגד האינטרסים של – כפי שהוא התבטא - "מפלגתך". בודאי התכוון לגח"ל משום שהשיחה ההיא התקיימה לאחר ששתי מפלגותינו התלכדו לגוש אחד. הוא אמר: נניח שאנחנו נותנים ל-30 אלף או 40 אלף יהודים מברית המועצות לצאת לישראל, (עצם המספר שלושים, ארבעים אלף יהודיים כבר היה מוסיקה באוזני – מי יתננו), אבל, אמר, הם יבואו ממדינה סוציאליסטית והם לא יצביעו בשבילכם, אמרתי לו: אדוני השגריר, הואל נא לכתוב לממשלתך שקיימנו שיחה על נושא זה וכך השיבותי לך: שיבואו, שלא יצביעו בעדנו – שיבואו. באחד הערבים נאמתי יחד עם הגברת גולדה מאיר ששימשה אז בתפקיד של מזכירת המערך, סיפרתי את הסיפור המציאותי הזה, פניתי אליה ושאלתיה, האם גם היא מסכימה שיבואו ושלא יצביעו בעד מפלגתה, היא הסכימה. ובכן, מבחינה זו, הכל בסדר. נקווה, כפי שבהמשך הדברים עוד נשתדל להוכיח, שיבואו ימים ויגיעו אלינו מרוסיה הרבה יותר משלושים וארבעים אלף יהודים. יגיעו מאות אלפים.

באשר לטענה השניה, עדיין מהדהדת באוזני השאלה הרטורית אשר נציג ברית המועצות, הציגה לאמר: האם אתה מעלה על דעתך שברית המועצות, אשר עשתה כה רבות למען הצלת היהודים מידיד הנאצים, תעשה משהו העלול להביא להשמדתה של המדינה היהודית? לפני כן אמר לי, אנחנו אמנם נותנים נשק למצרים אבל הוא לא מופנה נגדכם, הוא מופנה נגד האימפריאליזם האמריקני, אמרתי לו – ובימים ההם האמריקנים עדיין עזרו לנאצר – כאשר אנחנו, ידידי השר יוסף ספיר, ואני, שוחחנו עם נציגים אמריקאיים והתאוננו באוזניהם: איך אתם עוזרים לרודן שואף דמים והשמדה כזה כמו נאצר, הם אמרו לנו, "עזרתנו אינה מופנית נגדכם היא מופנית נגד הקומוניזם", וכך אז סיכמתי את הטענה הנגדית באוזני השגריר צ'ובחין אתם אומרים כי הנשק אינו נגדנו. אלא נגד האימפריאליזם האמריקני, האמריקנים אומרים שהעזרה אינה מופנית נגדכם אלא נגד האימפריאליזם הקומוניסטי, ואנחנו באמצע ובינתיים הכל מסייעים בידי אויבינו

מתוך מאמר עיתון, ח' כסלו התשכ"ט, 29 בנובמבר 1968

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי