מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

המדינה, שאליה חתרנו משחר נעורינו; המדינה, שתתן לעם את חרותו ותבטיח לבניו את עתידם מדינה זו נשארה עדיין מטרת הדור. לא קל יהיה להגיע אליה. עוד דם רב יישפך למענה. באשמת אוייבים וזדים, באשמת "מנהיגים" מתעים, קטני אמונה וקצרי רוח. אך נגיע. כי אכן בימינו קם והיה הפלא: מתהומות יאוש, מקברי אחרים ומאפר טבוחים קם החייל העברי, קם הלוחם העשוי לבלי חת, קם המגשים. מה היינו לפני שנים מספר? עם טבוחים, החיים בפחד ומתים בפחד. ולמה היינו במשך שנים ספורות: לאומה לוחמת, שבניה הפתיעו גויים ולאומים בגבורתם והקרבתם. וזה הפלא שקם לנגד עינינו. וזה האות, כי הדור יגשים יעודו. הגואל הקיבוצי יקום. המשפחה הלוחמת תולידו. היא זרעה את הזרע. זרע נצחי הוא. ממנו יצמח עץ החרות לכל הארץ; עץ החיים לכל העם. חיילים, המעמד עומד בפני תפקידים היסטוריים והחלטות גורליות. בראשית היתה המלחמה. לקראתה ניכון במשנה מרץ. אולי בקרוב ניקרא לקרב. נבוא. ונוכיח כיצד נלחמים אחיו של דב, של שמשון, של אבשלום. ועינינו פקוחות תהיינה. עדיין לא נאמרה המלה האחרונה. עוד רבות האפשרויות. ואת כולן נמצה ולקראת כולן נתכונן. המלחמה למען שחרור המולדת תימשך. את הדרך לפנינו נראה בשלמותה. המעמד רק המעמד - הוא שיחליט עליה. נחליט. ונעשה. שאו ברמה דבר אמונתכם. מפלסי נתיבים הנכם, חניכיו של דור הגבורה ומחנכיו של דור הגאולה.
מתוך כרוזים, י"ז כסלו התש"ח, 30 בנובמבר 1947

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי