מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

זוהי עמדתנו. אין היא יכולה להיות אחרת. אולם מאידך אין היא מונעת מאתנו, בתור אנשים חפשים ולוחמים, לכבד את כל אלה, מבין עמים נכרים, המקריבים את עצמם למען עמם ומולדתם. ההודים, המאורגנים בקונגרס, ניהלו מערכה רצינית. על כך אפשר ללמוד מתגובת יריבם, השלטון הבריטי. בהודו נחקקו חוקים מיוחדים, אלפים הושלכו לבית-הכלא; מאות גוועו במחנות רכוז ובארצות גזירה; המונים הוכו באלות המשטרה המפורסמות; ובין ההמונים הסובלים היו תמיד המנהיגים הנערצים, שנכלאו לתקופות ממושכות בבתי-הסוהר האסיאתיים.

לעומת הקונגרס ההודי, אין "הקונגרס הארצישראלי", או הישוב המאורגן, מנהל כל מערכה. גם על כך אפשר לשפוט לפי תגובת היריב, השלטון הבריטי. הוא רודף אותנו, את המחנה הלוחם. אבל המנהיגים הרשמיים יושבים בשקט ובשלווה בבתיהם ובמשרדיהם ו"נאבקים" עם הנייר. הם לא קראו אפילו להתנגדות פסיבית; הם לא ארגנו את ההמונים סביב תכנית של אי-שיתוף ממשי עם ממשלת הספר הלבן; הם לא דרשו להחרים את המסים ולהשבית את העבודה. שלילתם את מלחמתנו הנפרדת אינה נובעת מחיוב של מלחמה אחרת, "מאורגנת"; היא מתבססת על דחייה של כל מלחמה, על רצון להמשיך ב"היאבקות" התזכירית, העולה, אמנם, בקרבנות עצומים לעם הדווי, אך אינה דורשת מאתם, מאת המנהיגים, כל קרבן וכל סבל.

מתוך כרוזים, כ"ב אב התש"ה, 1 באוגוסט 1945

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי