מאגר כתבי מנחם בגין

לא הייתי נוכח באולם הכנסת, שעה שראש מפא"י בויכוח לא אתי, קרא לי, אגב אורחא, בשם עולה חדש. שמעתי על כך מפי ידידי, אשר אחד מהם העלה בפני את הרעיון הקונסטרוקטיבי לדרוש שיכון. בדיעבד, קראתי מן הכתוב את אשר אמר בעל חוש ההומור המפא"י. התברר לי, כי לא רק עולה חדש הנני, לדבריו, אין אני יודע, מה היה פה לפני קום המדינה. נחמד מאוד. נהניתי. מזמן לא שמעתי הודעה כזה מלבבת. אך סבורני, כי אין היא הומוריסטית, אלא רצינית, אף מחושבת. בחלק מן הצבוע, לאו דווקא של תומכי מפא"י מקובל להניח, כי מנהיגה של המפלגה, בעלת הריב הביולוגי, מחשב את פליטות פיו. נדמה לי, כי ראש מפא"י נהנה מן האגדה הזאת לא פחות מאשר מן ההתבוננות המקורית, הפומבית, באריסטופנס בשעת ההצגה של ליזיסטרטה. אך באגדה החדישה אין יותר אמת מציאותית מאשר בהצגה העתיקה. אולי אין איש בישראל, שבה הרבה לא רק בפליטות מחשבה על ידי הפה, אלא גם בפליטת פה בלי מחשבה. תקצר היריעה מלמנות את אלו אף אלו. הן הידועות לכל היודע משהו ממה שהיה פה לפני קום המדינה ואחרי הקמתה. אלא מאי? על הכל יחפה השלטון... כך הוא הדבר, במידה רבה, אצל הגויים; וכך הוא, במידה מכרעת, אצל היהודים, שאל היו להם מיניסטרים משלהם יותר זמן מאשר לכל אומה ולשון תרבותית. אולם אין כלל בלי יוצאים ממנו. אמנם, לא פעם אחת בלבד היו יכולים, או נאלצנים, בני הישוב, או אזרחי המדינה או אף חברי מפא"י, ליעץ למנהיגה להתבונן באימרה הרוסית המפרוסמת לשוני אויבי"; אמנם, לעתים תכופות מפליטה הלשון "האיפולסיבית" דברים בלתי מחושבים, מסבכים, מהם בעלה יוצא "איך שהוא", קודם כל, הודות לשררה ולחנופה השרוכה אחריה; אבל, ההערה האגב-אורחית ההיא בה פתחתי, היתה דווקא מחושבת. תכלית בצידה.
ישנם בארץ רבים אשר מקרוב באו, גם אם ממרחקים הגיעו. הם לא היו במקום ההתרחשויות, בימים ההם, שקדמו לסילוק הנכרי ולהקמת המדינה העברית. אולי הם לא שמעו דבר, בארצות מוצאם על ההתרחשויות ההן. אולי הם לא קראו אלא משהו. יש יסוד להניח כי עדיין אינם יודעים, מה היה בארץ ישראל לפני קום המדינה. הם יסיקו כי פלוני וחבריו באו אל המוכן, הגיעו למדינה לאחר הקמתה, לא עשו דבר, כדי שהיא תקום. כך שיער ראש מפא"י, שעה שהוא הכין לו ללא קשר עם הדיון, בו השתתף אף בקשר עם הענין, אחריו הוא רודף הערה צדדית שכזו. פקחי הלא כן?פקחי נורא.