מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

התבוננתי היטב ומקרוב, והרשם שלי הוא, כי ראשי מפא״י חשים את עצמם כאסירים שיצאו לחפשי.
יש לי נסיון משולש, לא בלתי ניכר, ביציאה מבית האסורים; משום כך, יכול אני לתאר את רגשותיו של מי שיוצא ממנו אל עולם התנועה החפשית. כל אלה, ומה רבים הם בישראל, שהוא היה מנת חלקם, יוכלו, בקראם את הדברים הבאים, לשפוט, האם אף הם הרגישו, ביום ההוא, את אשר אני הרגשתי. בזאת, מכל מקום, היתה הרגשתי.
בא היום. אתה נקרא, אם אחרי הכנה נפשית כלשהי, או מתוך אפתעה גמורה, ללשכה. אומרים לך: אתה יוצא. ברגע הראשון, אתה עומד נדהם. אף על פי שלכך ציפית; כי הן דרך עולם היא, אין אתה כאילו מאמין למשמע אזניה הבאמת? היתכן? האם זה סופי? האם לא יבוא ביטול הודעת השחרור ? ואיך זה יהיה שם, מחוץ לכלוב, מעבר לחומה? הנפש יוצאת אל עולם הבחירה החפשית, אבל הלב, אין להכחיש, מודאג. אם קמעא ואם הרבה. זה תלוי. והנה השער. הוא נפתח לפניך ונסגר מאחוריך. יצאת. אח, האויר הזה, הניתן לכל הבריות חנם, וממך הוא, נשלל זמן כה רב. צח הוא, יקר הוא, וכמה טוב הנהו. אתה נושם מלוא הריאותיים. והנך חש, כאילו צמחו לך כנפיים. מוכן אתה לחבק כל עובד אורח. חפש, חפש, דבר כה פשוט, הניחן לכל אדם באשר הוא אדם אבל רק מי שהוא נשלל ממנו, ידע להעריכו. ובכן שמחה? ומלאה היא? לאו דווקא. באורח פרדוכסלי, יש בלב צער בלתי מובן. האדם הוא יצור ההרגלים ואמנם הטבעי. לכל סביבה יתרגל. ומשהוא עוזב אותה, וביחוד את אלה, טובים אף רעים, שהוא משאירם בה מאחוריו, יש מן התוגה בלבו. שני קולות בוקעים מפנימיותו ונשמעים, בדממה דקה, בערבוביא. האחד רוחש: הבל. השני לוחש: חבל. מוזר מאד. בלי ספק. מי שהתנסה, יבין. מי שלא ידע, בל יתנסה.
עוול היה עושה לי כל מי שהיה מעלה על דעתו, כי שכחתי את ההבדלים הטבעיים, הידועים, המובנים מאליהם, ובי עשיתי גזירה שווה מוחלטת בין בית חבושים ובין בית אסירים רוחני. וודאי, בדמיון ביניהם יש מידה רבה של דמיון. אבל רק בעזרת הדמיוניות התיאורית ניתן להבין את המציאות המיוחדת הזאת. אני חוזר ואומר: מנהיגי מפא״י, וודאי לא כולם אך רבים מהם, עושים, בימים אלה, רשם של אנשים שיצאו לחפשי.
מתוך מאמר עיתון, כ"ט סיון התשכ"ג, 21 ביוני 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי