מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

נאמר לנו בימים האחרונים, שצבאנו לא יהיה עוד גורם מרתיע, אלא משתפרוץ מלחמה – מכריע, אל לנו להסכים למפנה השלילי הזה.
אני כמובן חייב קודם כל לשאול, מהי החכמה למסור הודעה כזאת באזני האויב: צה"ל לא יוכל עוד להרתיע אתכם מפני התקפות מדוע צריך להשמיע הודעה פטפטנית כזאת?
אבל לא המדרש עיקר אלא המעשה. אנחנו משוכנעים שצבאנו יכול הוסיף ולהיות גורם מרתיע. שוב אל לנו להשלים באופן פאטליסטי עם מלחמות, שהן כביכול בלתי נמנות. אם הרשות המדינית נבחרת תקבל החלטות נכונות, ובעקבותיהן צבאנו יהי מוכן, דרוך ובמקומות הנכונים, יהיה ניצב, הוא יכול להיות גורם מרתיע, וע"י כך מונע מלחמות.  
הראיה, מה שקרה עד יום הכיפורים, אויבינו חששו להתקפינו, לכן הם עשו הכל כדי להוליכנו שלולל. הם לא תקפונו אלא לאחר שהיה ברור להם שצבאנו איננו מגויס, שהוא עומד הרחק מן החזיתות, ואז כמובן הוא איננו מרתיע. כאשר שבע דיביזיות מסתערות על כמה מאות בחורים בדרום, אז הן צולחות את התעלה, והם חוגגים עד היום את הצליחה. אבל לו צבאנו היה עומד במקומו, שום צליחה לא היתה נצחון מוחץ היה, וןעמנו היה זוכה לשלום, אם לא להלכה בודאי למעשה, שנים רבות, אולי בדור הזה.
או, לו היה מוכן, המלחמה לא היתה פורצת וכל מלחמה נדחית יכולה להידחות לזמן רב.
 הנה ההוכחה שצה"ל יכול להיות גורם מרתיע, כלומר מונע התקפות דמים, בתנאים המתאימים. לכך צריך להוסיף ולבנותו, לכך צריך לומר לאויבינו מה פירושו של גורם מרתיע: אם תתקיפו, תנחלו תבוסה מוחצת. מאחרורי זה כמובן לא דיבור אלא מעשה עומד. מצבא אידר כפי שבנינו אותו אבל מוכן, דרוך, מלא עירנות, אומד בשעת הצורך במקומות הנכונים, ומתוך קיום אותו מרחב איסטרטגי שבלעדיו עצם קיומה של המדינה עלול לעמוד בסכנה מתמדת, בגלל טווח האש החדש של הנשק שנמסר ביד אוביו
שום פאטלאליזם, לא במדיניות ואל בצבא, אלא מחשבה לרכישת ידידות ותמיכה, ולמניעת התקות הדמים של האויב. זו הדרך.
מתוך מאמר עיתון, כ"א תשרי התשל"ה, 7 באוקטובר 1974

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי