מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מבחינה מדינית ריכזנו את תשומת לב העם כבר אז סביב זכותנו לארץ-ישראל. בשנים הבאות אנחנו לא הצענו – זו האמת לאמיתה – ליזום מלחמות. אבל אנחנו הסברנו על רקע הבעיה המיוחדת הזאת, שהאויב לא השלים עם מדינתנו, שופך את דמנו, מנסה להכחידנו, והוא מתקיף אותנו או יתכונן להתקפה כזו במישרין, כללית, האם אנחנו נוכל להגן על תל-אביב או על חיפה, אם לזה יגיע, מצבנו יהיה מר מאד. ברור איפוא, כפי שאחר-כך גם הצבא קיבל את ההנחה האסטרטגית הזאת, שלמען ההגנה עצמה, נצטרך להעביר לחמה, כתוצאה מתוקפנות האויב, לשטח שבו הוא נמצא. ואם זה יקרה, אז לקראת מקרה כזה, צריך לטעון לזכותנו לארץ-ישראל. אין לנו השטחים האלה, יהודה ושומרון, הם לא בידינו. אבל אנחנו חייבים – עם ישראל כולו לטעון – בזכות הם שייכים לנו, איננו העם היחידי שממנו ניטלו שטחים כתוצאה ממלחמה. היו דברים מעולם. אבל עמים תמיד אמרו, אנחנו לא מוותרים מבחינת הזכות. כך אנחנו היינו צריכים לומר, מאז 14 למאי 48. לא צריך ליזום מלחמה, צריך לטעון, זכותנו קיימת. ואם האויב יתקוף ואנחנו נעביר את המלחמה לשטח שבו הוא נמצא ונשחרר על פי הזכות את השטחים האלה, אז נטען, תמיד אמרנו זו זכותנו. לעומת זאת, אם נתכחש לזכות הזו, יבוא היום וטענו שאנחנו כובשים, לקחנו אדמות לא לנו, מעולם לא טענו לזכות על אלה, והתוצאות המדינית תהיה כפי שאפשר לתאר. לכן אני חוזר ואומר, אנחנו אז ריכזנו את תשומת הלב סביב זכותנו לארץ-ישראל, וטענתנו היתה, שיש לשוב ולהדגיש, אף-על-פי ששטחי ארץ-ישראל אינם נמצאים בידינו, זכותנו לא פקעה, אלא היא קיימת.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, ו' אייר התשל"ד, 28 באפריל 1974

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי