מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הוגה דעות אחד, והוא רחוק מקומוניזם, אף קשר את מושג הקידמה עם היחס לרוסיה. איזהו המתקדם? שאל. וישיב: האוהד את המפעל בברית-המועצות. היפוכו של דבר משתמע. יתכן כי קריטריון משונה זה, שהיה מקובל זמן רב בחוגי האינטליגנציה של כל העמים, נולד בחיק ההרגל המחשבתי, לפיו מזוהית הקידמה עם "שמאל", והריאקציה עם "ימין". ההיכבלות העצמית בתוך שני מושגים אלה הניעה, במרוצת הימים, את הקומוניסט לקרוא לכל מתנגד שלו בשם "פאשיסט", ואת הפאשיסט לכנות כל מתנגד שלו בשם "קומוניסט". מכל מקום, אם "שמאל" הוא קידמה, הרי הקומוניזם, בהיותו שמאלי משמאל, הנו הקידמה.
המונחים השגרתיים האלה, גם אם הם עדיין קבועים במוחות הבריות ושגורים בפיותיהם, אין להם עוד אחיזה במציאות. בעקבות מאורעות מסויימים בארצות המזרח ובאזור המזרח-התיכון, הומצא באמריקה מושג חדש: "לאומנים שמאליים". לפני מספר שנים היה, בוודאי, שילוב שכזה נראה אבסורדי לחלוטין. אדם שהיה מוכן לקבל את הכנוי "לאומן", היה, בלי ספק, מזדעזע, לו היו מסבירים לו, כי "שמאלי" הנהו. איש, שהיה קורא לעצמו "שמאלי" היה נחרד, לו היו מדביקים לו את תוו ה"לאומנות", והנה בתקופת טשטוש המושגים המכוון נולדו לנו גם "לאומנים שמאליים", או להיפך. אט עולה השחר בשביל מושגים חדשים באנושות, או, לפחות, בשביל הבנה חדשה של מושגים ישנים. "שמאל" אינו קידמה. הנה הוכח, לעיני כל מי שאינו עבד נרצע בנשמתו, כי המשטר הקומוניסטי, השמאלי, מסיג אחור את האנושות מן הערכים, עליהם נלחמו גדולי הוגיה וטובי חלוציה; הוא בפשטות, על פי הבטוי המקובל, משטר ריאקציוני בתכלית. לאור הכרה חדשה זו נראה עתה, בעיני הרבים, ה"מפעל" של ברית המועצות, על, ועל אף, הישגיו הטכנולוגיים.
מתוך מאמר עיתון, כ"ה טבת התשי"ח, 17 בינואר 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי