מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מקץ שנים רבות של מלחמה במחתרת, של רדיפות ועינויים, עינויי גוף ונפש, מתיצבים לפניכם המורדים במלכות הרשע כשברכת הודייה בפיהם ותפלה למרום בלבם. הברכה היא זו שאבותינו ברכו ביום חג ומועד; הברכה היא זו ששפתותיהם דובבו על פרי חדש. והן חג במשכנותינו; ופרי חדש ורך עולה לנגד עינינו. המרד העברי של השנים תש''ד-תש''ח הוכתר בהצלחה, המרד העברי הראשון אחרי התקוממות החשמונאים שנסתיים בנצחון. שלטון השעבוד של בריטניה בארץ מולדתנו הוכה, עורער, פורר וסולק. קמה, תוך מלחמת דמים, תוך מלחמת כבוש, מדינת ישראל. נסללה הדרך לשיבת ציון המונית. הונח היסוד - רק היסוד הונח - לעצמאות עברית ממשית. נסתיים שלב אחד - רק שלב אחד - של מלחמת השחרור העברית, שמטרתה הנצחית להחזיר את עם ישראל - את עם ישראל כולו - לארץ מכורתו, ולהחזיר את ארץ-ישראל - את ארץ-ישראל כולה - לעמה-בעליה. ואם נזכור, כי הדבר קם והיה בעצם תקופת ההשמדה הטוטאלית של היהודי באשר הוא יהודי; אם נזכור כי המעטים שוב נצחו את הרבים שקמו על ישראל לכלותו והוא יכול להם - אזי, אף על פי שעדיין לא תם כוס היסורים של אמהותינו וילדינו, הזכות בידינו והחובה עלינו להודות, מתוך הכנעת לב, לצור ישראל וגואלו על הנסים והנפלאות שעשה עמנו בזמן הזה, כמו בימים ההם. ועל-כן, בכל לבנו ובכל נפשנו נאמר היום - היום הראשון להשתחררותנו מעול השעבוד הבריטי - ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

קמה מדינת ישראל. והיא קמה "רק כך": בדם, באש, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ביסורים ובקרבנות. אחרת לא יכלה לקום.

למען העקרונות הללו תלחם, במסגרת החוק העברי, במסגרת הדימוקרטיה העברית. תנועת החרות שתעלה ממעמקי המחתרת העברית, שתוקם על-ידי המשפחה הלוחמת הגדולה, שהתקבצה מכל החוגים, מכל הגלויות, מכל הזרמים סביב דגלו של הארגון הצבאי הלאומי. הארגון הצבאי הלאומי נוטש את המחתרת בגבולות המדינה העברית העצמאית. אנחנו ירדנו למחתרת, אנחנו עלינו למחתרת, תחת שלטון דכוי נכרי כדי להכותו ולסלקו. ואכן הכינו, היטב הכינו, וסלקנוהו. לעולמים סלקנוהו. עתה קם, לפי שעה בחלק של המולדת, שלטון עברי. ובחלק זה של המולדת, בחלק המשוחרר, בחלק שבו ישלוט החוק העברי - והוא החוק היחידי החוקי בארץ זו - אין צורך במחתרת עברית. במדינת ישראל נהיה חיילים ובונים. לחוקיה נשמע, כי חוקינו הם. ואת ממשלתה נכבד, כי ממשלתנו היא. 

אזרחי המולדת העברית, חיילי ישראל,

אנו עומדים בעיצומו של הקרב. עוד נכונו לנו ימים קשים ואולי קשים ביותר. דם - דם יקר מכל יקר - נשפך ויישפך. חשלו את רצונכם, אחים. שריינו את לבכם. כי זוהי הדרך - דרך היסורים והקרבנות - ואחרת אין. לא נקנה את השלום מידי אויבינו במחיר הויתור על עצמאותנו, על ארצנו. רק "שלום" מסוג אחד נקנה במחיר הוויתור הזה: "שלום" של בית-הקברות, "שלום" של טרבלינקה חדשה. על כן דרכו עוז והכונו למבחנים מכריעים. עמוד נעמוד.. אלהי צבאות יהיה בעזרנו, וגבורת הנוער העברי וגבורת האם העבריה, האם הגיבורה, הנותנת את בנה, כחנה, על מזבח ה' - הגבורה העילאית הזאת היא שתצילנו מכף אויבינו ותוציאנו מעבדות לחרות, מסכנת השמדה לחוף מבטחים.

אך לפי שעה נחשוב על הקרב, רק על הקרב, כי הוא שיכריע את גורלנו, הוא שיקבע את עתידנו. ולקרב הזה תלוונו רוחם של גבורינו הקדמונים, מכובשי כנען ועד מורדי יהודה. לקרב הזה תלוונו רוחם של מחדשי האומה, זאב בנימין הרצל, מכס נורדאו, יוסף הגלילי תרומפלדור ואבי הגבורה העברית המחודשת, אבינו מורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי. לקרב הזה תלוונו רוחם של דוד רזיאל, גדול המפקדים בדורנו, ודב גרונר, גדול החיילים והמקריבים. לקרב הזה תלוונו רוחם של גבורי הגרדום, מנצחי המוות. לקרב הזה תלוונו רוחם של מיליוני קדושינו, של אבותינו ההרוגים, של אמהותינו השחוטות, של אחינו הטבוחים, של תינוקותינו החנקים. בקרב הזה נמחץ אויב ונביא פדות לעם שבע רדיפות וכמה חרות.

אל אלהי ישראל שמור על חייליך, ותן ברכה לחרבם, המחשלת מחדש את הברית שכרתת עם עם סגולתך ועם ארץ בחירתך. גור אריה יהודה. למען עמנו, למען ארצנו, קדימה לקרב, קדימה לנצחון.

מתוך כרוזים, ו' אייר התש"ח, 15 במאי 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי