מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בתוך המשבר העובר על אמריקה, קמה תופעה חדשה, המיוחדת לעמנו. אל יראוני כמגזים, אם אקרא לה בשם: יהדות לוחמת. אמנם כן. היהודים בארצות הברית אינם עוד כפי שהיו תמול שלשום. בודאי אין דומה הדור הזה לקודמו, משנות הארבעים. המוכנים היהודים באמריקה להתיצב לימין ישראל, אם מדיניותה של וושינגטון תפגע בנו? אם להוציא מן המילה "היהודים" המופיעה בשאלה, את ה' הידיעה, יש יסוד לומר, כי התשובה עליה היא חיובית. יהודים רבים בארצות הברית יהיו מוכנים להודיע, כי לא יפקירו בשום אופן את אחיהם. את ארץ אבותיהם – זהו ביטוי לגיטימי לא רק ברוסיה אלא גם באמריקה – את היקר בחייהם. על עמדה זו, אשר למשמעותה המדינית אין שיעור, השפיעו, במידה מכרעת, שני מאורעות. איש לא יופתע אם אומר, כי המאורע הראשון, הלא היא מלחמת הפדות של ששת הימים. אבל ייתכן, כי לא הכל יודעים, מהו הגורם השני. פועלם ההיסטורי של אחינו ברוסיה הקומוניסטית הוא המאורע המהפכני, המשנה את דרך מחשבתם גם של היהודים בארצות הברית ,הקל וחומר מתבקש מעצמו. אם יהודים בלנינגרד ובמוסקבה יכולים לנהוג כפי שהם נוהגים, איך אנו בני החורין, בוושינגטון ובניו יורק? השאלה הוצגה. ערכה רב, אולי היסטורי.

מתוך מאמר עיתון, י"ד ניסן התשל"א, 9 באפריל 1971

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי