מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אביב מלבלב, נורא, מקומם. השמדה, יתמות, שכול. מרד, מלחמה, תקווה. כבר נודע על כל מה שאירע לרבבות בתי אבא ואמא, למיליונים יהודים. אילו פעמים, ובאיזו כוונה, אמרו, ביחוד בסדריהם האחרונים, השתא עבדי והכא, ולשנה הבאה... לא באה השנה. לא זכו. למה? זוהי הקושיא החמישית, שאיש לא השיב עליה. ואין איש, שיוכל לתרצה אלא אם יוסיף ויקשה. מדוע דרך רשעים צלחה? צדיק ורע לו, רשע וטוב לו? מילא, צדיק. הוא יודע, כי אין הוא צדיק גמור, כי איננו. לכן, הוא מקבל באהבה את הניתן לו. אפילו אם רע לו, טוב לו. אבל רשע? למה לו טוב? הן הוא אפילו אינו יודע, או אינו רוצה לדעת, כי הרע? אמנם כן, ישנה גם נחמה נצחית. איש בער לא יד וכסיל לא יבין את זאת: בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועליל אוו - להישנדן עדי עד. אך נחמה נוראה היא. כי עד שיישמדו פועלי אוון, כמה ירעו בהצלחתם, כמה ישמידו רשעים בפריחתם? אין תשובה... מלחמת השחרור הזאת כמוה כמלחמת קיום. יש להציל את עמנו המושמד והמשועבד. לא מסדה, אלא מודיעין. לא מלחמת יאוש היא, אלא מלחמת תקווה; לא למען מוות בגבורה מרדנו, אלא למען חיים בחרות, אף אם למענם יהיה צורך למות. כך אנו אומרים איש לרעהו. וכך אנו מכינים את המיבצעים, ומוכנים לכל. ספרתי על ארבעה סדרים, שהיו מנת חלקי. אין ספק, כי כל אחד מבני הדור הזה יכול לספר בסדרים דומים לאלה. נתן בהם סימנים: פורגרום, מאסר, מרד, שחרור וכבוש. אם נתבונן בהם, ובעיקר במעבר, הדמיוני במציאות עצמה, מאחד למשנהו, מה נאמר לבנינו ומה נשיב לקושיותיהם? שאלו בנים ונשיבכם. הבל כל לגלוג, רעות רוח קטנות האמונה. הדור, אשר כזאת עבר עליו, וכזאת עשה וראה, עוד יעש, יקרא דרור למולדת ולאומה, ויזכה, בעזרת השם, לגאולה השלמה. אנו, בנים, מאמינים.
מתוך מאמר עיתון, י"ד ניסן התש"כ, 11 באפריל 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי