מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אדוני היושב-ראש, אם שר מתפטר לפי סעיף 21, תוקף התפטרותו יהיה שבוע ימים לאחר הגשת כתב ההתפטרות. לפי חוק יסוד: הכנסת, סעיף 41, אם חבר כנסת מגיש התפטרותו היא נכנסת לתוקפה ארבעים ושמונה שעות לאחר הגשתה. לפי חוק יסוד: הנשיא — ואינני זוכר עכשיו את מספר הסעיף — אם הנשיא מתפטר, התפטרותו נכנסת לתוקפה ארבעים ושמונה שעות לאחר הגשתה. לשר דרוש שבוע ימים כדי לשקול אם באמת להתפטר מן הממשלה או להוסיף לשבת בקרבה. כלום הממשלה שלנו מניחה, שחבר ממשלה הוא קל-דעת או כבד-מחשבה? הוא זקוק לשבוע ימים? מילא, אין אתם רוצים להשתוות לחברי כנסת. אבל נשיא כי יתפטר — וזה אחר המאורעות המיוחדים העלולים להתרחש בכל מדינה — ארבעים ושמונה שעות מספיקות כדי שהתפטרותו תיכנס לתוקפה. שר כי יתפטר, זקוק לשבעה נקיים, לשבוע ימים, לרבות שבת קודש, כדי לשקול שנית אם עליו להוסיף להיות חבר ממשלה או לאו? לא נאה.
אני מציע שיקבעו גם לגבי חבר ממשלה ארבעים ושמונה שעות. אם תרצו תוספת זמן, נסכים לעוד עשרים וארבע שעות. אבל שבוע ימים — זה מופרז מאד, אדוני ראש הממשלה.
אולם בסעיף זה יש תוספת מעניינת מאד האומרת: ״התפטרות מממשלה שהתפטרה טעונה אישור הממשלה״. פעם אמרו על סיעת אחדות העבודה שאותה אי-אפשר להוציא מן הממשלה אפילו בבולדוזר. עכשיו הכניסו את הבולדוזר לתוך החוק. אבל הוא יפעל בכיוון ההפוך — חבר ממשלה שירצה לעזוב אותה, יקשרו אותו בחבלים לבולדוזר; הוא לא יוכל לעזוב את החבורה הזאת, אלא בהסכמתה. ואם בכל זאת רוצה הוא לעזוב את הממשלה, מדוע אסור לו לעזוב ממשלה שהתפטרה, מדוע צריך להכריחו לשבת בממשלה זו? מוזר מאד׳ בלי הסכמת הממשלה הוא לא יוכל לעזבה. לכל הדעות, צריך להוציא את הבולדוזר מן החוק.
מתוך מאמר עיתון, ט"ז אלול התשכ"ו, 1 בספטמבר 1966

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי