מאגר כתבי מנחם בגין

אודה, כי לא ירדתי לסוף דעתם הסוציאליסטית. הן חלפו הימים, אולי לבלי שוב, שבהם דוברי המחנה הזה יכלו להטיף מוסר לזולתם מבחינת צמצומיות הקיום. כמובן, יש ביניהם גם יוצאים מן הכלל; נכבדם. אבל ידוע לכל, כי רובם ייטיבו עם עצמם, אם יוותרו על הטפה מעין זו. שאין עוד ביכולתם לנהוג לפיה. והטפה, אשר בינה ובין המעשה, יש סתירה בולטת מביאה להפך מן המבוקש. אם כן, מהי הזעקה הזאת על עורכי דין, המייצגים, בוודאי, שותפויות, שכוונתן לרכוש קרקע, לחלקה למגרשים, ולהקים עליהם בתים? היהיו אנשים, אשר בכל הפעולות האלו, ירוויחו? יש יסוד להניח, כי כן יהיה. אבל הייתי מבקש לשאול מספר מתחסדים, אם בתי החרושת בקיבוצים אינם מרוויחים? אם בהם אין נוטלים מן הפועלים השכירים את הערך העודף, בלשונו של מרכס המתורגמת? צביעות לא תקדם אותנו, אפילו תופיע בהעמדת פנים סוציאליסטיות.