מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עם פרוץ הפרשה פורסם מאמר בעתון המופיע בשפת שייקספיר בירושלים, מטעם חוג מסויים בתוך מפלגת השלטון, תחת הכותרת "Mr Lavons versus the Army" (מר לבון נגד הצבא). את הפסוק הזה אפשר להפוך: הצבא נגד מר לבון. מה הוא הצבא, לא הוסבר לנו: כל חייליו, כל מפקדיו, ראש המטה, קציניו? אבל מי הוא מר לבון, בהקשר זה אנו יודעים: שר הבטחון לשעבר. והנה נאמר לנו: שר הבטחון נגד הצבא, או להיפך: הצבא נגד שר הבטחון. ועוד נאמר לנו שם: ,,חיילים טובים אינם מבקשים ליטולי מידיהם שלטון אזרחי אלא אם כן האזרחים, בשכחם את חובתם לספק ממשל תקין, תועים במשחקים חסרי תכלית". פירוש הדבר: בתנאים מסויימים דוקא חיילים טובים צריכים ליטול לידיהם את הממשל האזרחי. מתי? – כאשר האזרחים "The Caritans" תועים במשחיקם חסרי תכלית. ומי יחליט מתי האזרחים החלו לתעות במשחקים חסרי תכלית. ומי יחליט מתי האזרחים החלו לתעות במשחקים פוליטיים חסרי תכלית – כמובן: החיילים. למה? משום שהם טובים. עם פרוץ הפרשה הודיע ראש הממשלה של הימים ההם שהוא מיאן לפטר פקיד גבוה במשרד הבטחון ולהעביר מתפקידו קצין בעל דרגה גבוהה בצבאנו משום ההכרה שאם ימלא את דרישתו זו הכפולה של שר הבטחון, תהיה תגובת שרשרת ותבוא הצמוטטות בתוך הצבא. לא פחות ולא יותר. חיל נאצר לא הצליח לגרום להתמוטטות של צבאנו. צבאות ערב כולם לא גברו עליו. אבל אם שר בטחון מסויים דורש לפטר פקיד בכיר מסויים וקצין בעל דרגה גבוהה מסויים מתפקידיהם – אזי קבלת דרישה כזאת עלולה להביא לידי כך ,,שצבא ישראל כולו יפול, יתפורר ויתמוטט. העתון ההוא כתב על Disintegration ,,התפוררות". אם זוהי הסכנה, נשאלת השאלה הגדולה: היכן עליונות המוחלטת, הבלתי מסוייגת, של הרשות האזרחית הנבחרת, יהיה נושאה אשר יהיה, מעל לכוחותיה המזוינים של המדינה? נתגלתה הסכנה בכל היקפה, בכל חומרתה, ויהיה על העם לדאוג לבל תשוב עוד. ואולי הדרך המתאימה היא להרחיב, או לקיים הלכה למעשה, את סמכותה המלאה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הממונה עפ"י החוק על כוחותיה המזויינים של המדינה – ובכיוון זה תציע תנועת החרות את הצעותיה לאומה. ב-10 אפריל 61 מתפרסם מאמר בחרות בו דיווח שמשה דיין שלח מכתב למערכת בו טען כי אינו יכול להגיב לטענותיו של בגין על פגישתו עם האדם השלישי מטעמים של צנזורה צבאית והצורך בפרסום מסמכים צבאיים רגישים.
מתוך מאמר עיתון, כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי