מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מלחמת שחרור לאומית היא מלחמה צודקת, המתנהלת על-ידי עם משועבד נגד מעצמה זרה, שהשתלטה עליו ועל ארצו. מאחר שהמעצמה הזרה מחזיקה בארץ שהיא כבשה בכוחה המזויין-אחרת אפשר היה לגרש את נציגיה בן-לילה - מן ההכרח שמלחמת-השחרור תלבש אופי של מלחמה מזויינת, של מלחמה בכח הנשק, נשק החופש כנגד נשק הדכוי. הכח, אשר העם המשועבד מקים כדי לנהל את מלחמתו נגד המשעבד, נקרא צבא שחרור. אולם מלחמת שחרור אינה מתנהלת רק בכלי זיין צבאיים ואינה מוגבלת להתמודדות פיסית בין כוחות הדכוי לבין כוחות השחרור. מלחמת שחרור מקיפה שטחים רבים וצבא השחרור משתמש בכלי זיין שונים. זהו צוו המציאות בתקופה שבה משתמשים לא רק בצבא - כבכל מלחמה בין מדינות גדולות או קטנות-כי אם גם במכשירי התקפה או במכשירי התגוננות אחרים: פוליטיים, כלכליים, תעמולתיים וכו'. זהו גם סיכויה של מלחמת השחרור, באשר רק לעתים נדירות מצליח צבא שחרור של אומה משועבדת לעלות, מבחינה פיסית, על צבא הכבוש של המעצמה המשעבדת. ואילו בעזרת בעל ברית העוזר מלכתחילה, או המושיט עזרה תוך כדי ההתנגשות המכרעת, יכול גם יכול צבא השחרור להכות את האויב ולהוציא מידיו את השלטון על הארץ.
מתוך כרוזים, ט' אדר התש"ז, 1 במרץ 1947

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי