מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אנחנו, בארץ ישראל, שחררנו את עצמנו מעול השלטון הבריטי, היתה זו מלחמת השחרור של מעטים נגד הרבים, מן המפורסמות בתקופתנו, כי העמים התבוננו בה במשך שנים למדו ממנו גם מוסר השכל וגם קל וחומר. הבריטים עצמם ובייחוד צ'רציל, הביעו לעיתים התפעלותם מגבורתם של הלוחמים היהודים. [...] במשך שנות דור עשתה ההסברה הרשמית כל מה שניתן בידה כדי לטשטש את העובדות הללו. התוצאה הבלתי נמנעת היתה, כי בעולם נתקבל רושם, כי לערבים היתה ארץ ובאו היהודים ולקחוה מהם. העובדה, כי למלחמה בינינו ובין הערבים קראנו "מלחמת השחרור" לא יכלה כלל לשנות את פירושה זה: להפך, היא חיזקה אותו. היתה מלחמה יהודית ערבית, או אפילו ערבית יהודית ויד היהודים היתה על העליונה. זה כל מה שסופר לעמים, גם בשם מדינת ישראל. באו אויבינו ואמרו: הנה כי כן, הקולוניאליסטים הקימו את ישראל. עד היום ישראל סובלת מהאשמה זו בתוך העולם השלישי ומעבר לו. היחס אלינו היה שונה לגמרי, לו היינו מספרים להם, על פי האמת, כי מדינתנו קמה תוך מלחמה נגד הקולוניאליסטים, כי מלחמת שחרור לאומית התחוללה בארץ זו וכי אנחנו, היהודים, שחררנו את הארץ הזאת משלטון נכרי. אין לך חסר רב יותר מזה, בכל מערכת ההסברה הישראלית. במחדל הזה חטאו נציגינו הרשמיים מאז קמה מדינתנו עד היום הזה. אולי ההחלטה שנתקבלה בוועדה השלישית של העצרת, ולדבריו הנלווים של סאדאת בוושינגטון, יעוררו את אנשי המחדל לשנות מדרכם. אמנם רב הוא האיחור, אבל עדיין יכולים אנו, במתקפת נגד הסברתית, להוכיח, כי מלחמת שחרור לאומית הביאה במישורין לחידוש עצמאותנו בארץ ישראל. כך תורם קרנו של עמנו ושל תנועת השחרור שלו, הציונות. ותיוודע בגויים גדולתה ההיסטורית, צדקתה המוסרית.
מתוך מאמר עיתון, כ"ו חשון התשל"ו, 31 באוקטובר 1975

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי