מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

פורסם לפני מספר חדשים ספר של האלוף מיינכהגן שיהה בשנת העשרים יועצו הפוליטי של הגנראל ואחר כך קולונל אלנבי. בספור זה של האלוף מיינכהגן האנגלי יש גלויים רבים, במיוחד על חלקה של המחתרת העברית בהקמתה של מדינת ישראל ובשנוי מעמדו של כל העם יהודי ברחבי תבל. אין לי זמן לקרא בפניכם את כל המבואות ואביא רק שניים. האלוף מיינכהגן כותב בימונו בין ה-21 ליולי 1942 כי הוא השתתף בישיבה בבית הנבחרים הבריטי להקמת כח לוחם יהודי בא"י, אבל הוא מוסיף ואומר: הממשלה הבריטית ב-1943 דחתה את הרעיון בגלל 3 סיבות. שתי סיבות פוליות גרידא, והאחת היא שבלונדון אמרו: " לא, היהודי איננו אדם לוחם".כך הוא כותב ביולי 1+42, אבל ב-19 ביוני 1946 כותב האלוף מיינכהגן, לאחר מבצע מסוים של הארגון הצבאי הלאומי באיי,: "הטרור היהודי בא"י בטל פעם לתמיד את הכתם שהוטל ביהודים כי הם לא ילחמו. היהודים תמיד היטיבו להלחם למען ענין צודק ומבצעיהם האחרונים מוכיחים כי הם אמיצי לב בפרטיזנים בכל מקום בעולם". ב-28 ביולי 1946, שוב לאחר מבצע של הארגון הצבאי הלאומי בא"י, הוא כותב: "הטרור היהודי מחק פעם לתמיד את האשמה כי היהודי איננו אדם לוחם. הוא הוכיח כי יש ביכלתו לעמוד נגד החייל הבריטי לא רק באומץ לב אלא גם באינטליגנציה". מזל טוב! רק מילים ספורות לפרוש הדברים. ההבדל הוא בתקופה של 4 שנים. ב-1942 היהודי איננו אדם לוחם, ב-1946 היהודי הוכיח שאין כמותו לאדם לוחם למען ענין צודק. היהודי הוכיח שהוא יכול לעמוד נגד החייל הבריטי לא רק באומץ לב אלא גם באינטליגנציה. מאה אלף חיילם, כמה אלפי אנשי מחתרת. בוסף דברי אשוב עוד לבעיה, אבל כדאי שתחרטו על לוח לבכם איך המחתרת הזו שנרדפה על צואר לא רק ע"י המשעבדים אלא ע"י כל אלה ששתפו עמם פעולה על פי פקודתו של מנהיגה של מפא"י, שנתנה ממדו של היהודי ברחבי תבל מנרמס ללוחם, ממשפל למורד וזה הוא השנוי הכריע בתולדות הדור.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ב אדר התשכ"א, 28 בפבואר 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי