מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אך הנושא היום אינו ראש מפא"י, אלא אלוף דיין. וניגש אליו ישר ובמישריו...קודם כל, הוכחת חוסר הבנה גמור לגבי יסודותיה של מדינה חפשית. נרא, כי למרותהכל, עודך חי בתקופת הועד הלאומי וה,,הגנה". בתקופה ההיא, בסתיו 1944, יכולת לבוא אלי במחתרת (ואנחנו אך בראשית מלחמתנו), לשבח את,,המעשה ההיסטורי" של האצ"ל ולהוסיף, כי אצ"ל רכש את אהדתה של תנועת הפועלים, באשר הוא לא רק הוכיח, שאפשר להלחם בשלטון הבריטי, אלא גםשכנע, שהוא נמנע, בכל מחיר, מפגיעה ביהודים...
...אך לא זה חשוב. דברת אתי אז כ,,איש תנועת הפועלים". זה היה מותר לך, אם כי שווא מתיימנרת מפלגתך לדבר בשם כלל הפועלים. בתקופה ההיא,בהיותךמפקד ב,,הגנה",היה מותר לך גם לבקר בפומבי מפלגות ולפעול למען מפלגתך. אבל היום, אלוף דיין, אסור לך, מעל עמוד ,,דבר בתשובה לפועל ,,אתא" מתלונן, לכתוב בנוסח ,,אנחנו, תנועת הפועלים". כך כתבת. ולמה אסור? כי בצבאנו משרתים פועלים וסוחרים ומורים ורופאים ועורכי דין ובעלי מלאכה;ובהיותך מפקד בצבא אין אתה יכול להופיע בפניהם כ"פרטיזן" הסתדרותי, מפלגתי או אידיאולוגי. את כולם הובלת לשדה הקרב; ואת כולם אתה עלול לשלוח לשדה הקטל. מפקדם של כולם אתה, ולא איש מעמד ולא נציג פלג. איך לא הבנת זאת? בנאומיך התקפת את המפלגות הפוליטיות, כלומר את דובריהן את נבחרי האומה. אמרת, כי הן, או הם, מבטיחים לעם את אשר אסור להן, או להם, להבטיח. האשמת את דוברי המפלגות, את נבחרי העם, כי הם פועלים בניגוד להכרתם הפנימית, בניגוד לאינטרס המדינה. איך העזת, בהיותך מפקד בצבא, לומר כדברים האלה?...
מתוך ללא מקור, ט' תמוז התשי"ח, 27 ביוני 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי