מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
השיחות בינינו היו גלויות לב. היו לנו חמש שעות של שיחות ומתוכן קרוב לשעתיים — מכל מקום, למעלה משעה ומחצה של שיחות אישיות לחלוטין — הוא ואני היינו יחידים בחדר שבו דיברנו, אני בטוח שהכנסת לא תדרוש ממני שאספר על תוכנן של שיחות אישיות כאלה. הן התנהלו באמון מלא ונסתיימו באמון מלא וזה הסיכום שאליו הגענו: יש לנו חילוקי-דעות. להווי ידוע שיש בין שתי מדינות גם חילוקי-דעות ויש בינינו מידה רבה של הסכמה בעניינים חשובים. חילוקי-דעות אלה אינם צריכים להביא לקרע כלשהו בין ארצות-הברית לבין מדינת ישראל ואני מקווה שאמנם כך יהיה. כבני חורין, כידידים, ולפי הכרתי כבעלי חורין — משום שאנחנו תורמים רבות גם לבטחונה הלאומי של ארצות-הברית וכן נוסיף לעשות — אנחנו נדון על כל בעיה אשר תהיה במעגל חילוקי-הדעות. נגיע ונעשה מאמץ להסכים, או אם יהיה הכרח בכך —גם להסכים שלא הסכמנו, אבל תישמר הידידות ותועמק בין המדינה הדמוקראטית האדירה, תקוות האנושות כולה ונושאת דגל החופש והדמוקראטיה בהנהגתו של נשיאה שהוא גם מנהיגו וגם מגינו של העולם החופשי, לבין מדינת היהודים המחודשת, מדינה קטנה המקיימת את חזון ההיסטוריה הגדולה של העם היהודי, אשר נרדף על צוואר מדור לדור ובדור זה הושמד, והוא, במאמציו ובשארית כוחו הלאומי, בגבורת בניו הלוחמים ובמאמץ חלוציו הברוכים, הקים לנו את המדינה; וכולנו נדאג לכך שהיא תהיה קיימת כמדינת היהודים בארצנו לדורי דורות.
מתוך דברי הכנסת, י"ב אב התשל"ז, 27 ביולי 1977
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
