מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
רבים קדמו לאורן, רבים יגיעו למקומו, אם יוסיפו ללכת בעקבותיו. ראיתי את אלה שקדמו לסלנסקי ושקדמו לאורן. ראיתים בהתלהבותם וראיתים בשברונם; ראיתים על פסגת האושר, וראיתים נופלים לתהום היאוש. מעולם לא ראיתי ואינני סבור שמאן דהו ראה התלהבות גדולה מזו, יאוש שחור מזה, נפילה עמוקה מזו. אכן, לטראגדיה שלהם אין אחות בתולדות השאיפה והתהיה האנושיות. עינויים? אמנם תולדות האינקביזיציה לסוגיה מעידות, שרבים הם האנשים שלא עמדו בפני עינויים מאלה שעמדו בהם. אבל שם, בפראג נוכח עינויי הגוף, הרי אין אף יוצא מן הכלל אחד, אין אפילו אחד שרוחו נשארה איתנה. בעוד שבימים עברו רבים עונו ועל אף הענויים לא נשברה רוחם, מקרוב ומבפנים למדתי כי גורמים אחרים הם שהכריעואת בוכארין, המחבר הראשי של הא״ב לקומוניזם, הם שהכריעו את גארין, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האוקראינית,שכני בגיהינום עלי אדמות הקרוי ״מחנה עבודה מתקן״. והםשהכריעו גם את סלנסקי וגם את אורן. ראשית - הבידוד.לא, אין זה ה״אינקומוניקאדו״ הרגיל, שגונה על-ידי כל שוחרי החירות, בטרם היתה בעולם ״הקידמה הריאקציונית״. זהובירוד משוכלל בכליל השכלול, בידוד מוחלט. ביקור שלעורך-דין או של בן-משפחה? חקירה פומבית? ״הקידמההריאקציונית״ לועגת למשפטים קדומים אלה, אבל ידה עודנהנטויה לבודד. אין עתון, לא חוקי ולא בלתי-חוקי, אין עלון,אין ולא ייתכן שיהיה רחש לחש על מה שאמר החשוד, האסיר, הנאשם, הנידון. וכך מדי לילה בלילה מוחדרת בלבהנידון הכרה של חוסר כל תועלת בהתנגדות לחוקר הדיין...בתנאים הנבדלים אף במידה כלשהי מתנאים אלה, יודע המהפכן, חש הלוחם כי קרבנו לא יהיה לשוא, כי מנכונות ההקרבה שלו, מעמדתו, מעמידתו, תצמח תועלת לרעיונו. אבל בתנאים שתיארתי, בתנאים שראיתים, מושמדת הרגשת השליחות, נעקרת הכרת השירות ובמקומה חודרות התודעה: אין תועלת, לחתום או לא לחתום — אין זו עוד השאלה שם.ובהגיע אוהבי הקומוניזם ומשרתיו למבחן, - מרתף-החקירה, מתווסף עוד גורם הבידוד, גורם שני, מיוחד להם,רק להם, ואולי הוא המכריע בכל גורמי השבירה הרוחנית,עולמם נחרב עליהם. וכלום יש להם עולם אחר? הקומוניזםהיה האידיאל שלהם, ואילו אלה הקובעים מהו אידיאל הקומוניזם ומה הם דרכי הגשמתו אומרים להם : שרץ אתה, כלבמטורף אתה, הלנו, לצ׳קיסטים ותיקים תספר כי נאמן אתהלמפלגה? האינך יודע שאנחנו יודעים את הכל? ואם יש לךעוד איזה זיק של הכרת טובה על כל הטוב שהמפלגה השפיעה עליך, אזי הודה, גלה, ספר, וחתום. מפי גארין, לאמפי וילנר אלא מפי גארין סגן העורך של ״פרברה״׳ מזכירה של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית, אחר מגדוליהמנהיגים של ברית-המועצות, יהודי שמגיל שבע-עשרה נשבע אמונים לקומוניזם, נתפס על-ידי הלבנים, עונה עינוייתופת בידי הלבנים, עמד בעינויים אלה, עלה לגדולה בברית-המועצות — מפי גארין באזור הארקטי למדתי על התהליךהזה. גם לו לא נותר עוד על מה להילחם ולשם מה לסבול,לסבול ולקבל יסורי חקירה נוספים אין סופיים. גם, הוא חתם... בתנאים הנבדלים אף במידה כלשהי מתנאים אלה, יודע המהפכן, חש הלוחם כי קרבנו לא יהיה לשוא, כי מנכונות ההקרבה שלו, מעמדתו, מעמידתו, תצמח תועלת לרעיונו. אבל בתנאים שתיארתי, בתנאים שראיתים, מושמדת הרגשת השליחות, נעקרת הכרת השירות ובמקומה חודרות התודעה: אין תועלת, לחתום או לא לחתום — אין זו עוד השאלה שם.ובהגיע אוהבי הקומוניזם ומשרתיו למבחן, - מרתף-החקירה, מתווסף עוד גורם הבידוד, גורם שני, מיוחד להם,רק להם, ואולי הוא המכריע בכל גורמי השבירה הרוחנית,עולמם נחרב עליהם. וכלום יש להם עולם אחר? הקומוניזםהיה האידיאל שלהם, ואילו אלה הקובעים מהו אידיאל הקומוניזם ומה הם דרכי הגשמתו אומרים להם : שרץ אתה, כלבמטורף אתה, הלנו, לצ׳קיסטים ותיקים תספר כי נאמן אתהלמפלגה? האינך יודע שאנחנו יודעים את הכל? ואם יש לךעוד איזה זיק של הכרת טובה על כל הטוב שהמפלגה השפיעה עליך, אזי הודה, גלה, ספר, וחתום. מפי גארין, לאמפי וילנר אלא מפי גארין סגן העורך של ״פרברה״׳ מזכירה של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית, אחר מגדוליהמנהיגים של ברית-המועצות, יהודי שמגיל שבע-עשרה נשבע אמונים לקומוניזם, נתפס על-ידי הלבנים, עונה עינוייתופת בידי הלבנים, עמד בעינויים אלה, עלה לגדולה בברית-המועצות — מפי גארין באזור הארקטי למדתי על התהליךהזה. גם לו לא נותר עוד על מה להילחם ולשם מה לסבול,לסבול ולקבל יסורי חקירה נוספים אין סופיים. גם, הוא חתם...— ״נא דופרום״ (לחקירה)! ומתחילה החקירה שאינה מסתיימת אלא בין 3 - 4 לפנות בוקר. בשעה זו מוחזר האסיר לתא, שם ראשו שהוא עליו סחרחר על מזרון הקש, נרדמו אך כעבור שעה פולחת, את החלל האוויר שריקת הקימה. ואין עוד שינה, כי ביום אף לנמנם אסור. ואם יראך השומר ב״עין״ הבוחנת בדלת — האסירים הנוצרים קראו לו "יודאש״, על שמו של יהודה איש-קריות — מנמנם בשינה, יפתח את הדלת ויזהירך: אם תישן, לצינוק תלך, וכך חוזרת הפרשה מדי לילה בלילה, מדי לילה בלילה, שבועות, חדשים, זמן לא מוגבל. בראשו של האסיר הנחקר נוצר ערפל מוזר ונפשו אך לאחת עורגת : שינה, קצת שינה; מי יתנני ואישן קצת. מי שלא התנסה בעינוי מתמיד זה, לא יבין, אינו יכול להבין, כי לא רעב ואף לא צמאון לא ישוו לאותה תשוקה תהומית: לישון, לישון ולא עוד...ובאחד הלילות בא רגע השבירה, החתימה ניתנת, כל עוד אינה ניתנת, אין משפט. ואם אינה ניתנת - טוחצ׳בסקי לא חתם — אין משפט, אך יש אבדון.
מתוך דברי הכנסת, ז' כסלו התשי"ג, 25 בנובמבר 1952
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
