מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אני מאמין, כי לא "מגיני-ערבים" צבועים, אם מבית ואם מבחוץ, אלא דווקא נאמני ציון זכאים וחייבים לדון בבעיה של שווי-זכויות. הצו הקדמון על יחסו של העם הנגאל אל הגר על הנמקתו המופלאה "כי גדים הייתם בארץ מצרים" -חרות על לוח לבנו באותיות בל תימחנה. ועל צו זה בנה זאב ז'בוטינסקי את תורת היושר, הטוהר והצדק, שהוא הנחיל לתלמידיו, לבני דורנו לאמור:
בו ירווה לו משפע ואשר
בן ערב, בן נצרת ובני
כי דגלי דגל טהר וישר
יטהר שתי גדות ירדני
תורה זו מצווה לאהוב את ישראל; אין היא אומרת לשנוא זרים. לאומיות אינה לאומנות. אנו אוהבים את עמנו, אנו האוהבים את עמנו, אך אין אנו שונאי זרים. בגלל אהבתנו את עמנו אנו שונאים את אוייביו, יהיו אשר יהיו. כל מהות גישתנו הממלכתית, הנוגדת את מורשת בית-העבדים, מתבטאת בהילכות ההדדיות הפשוטות: ידידים לידידים, אוייבים לאוייבים. מתוך נאמנות לעקרונות אלה יכולים אנחנו, אנשי תנועת השחרור הלאומית, לדון במעמדם של הערבים במדינת ישראל ובארץ ישראל, בגלוי ובכנות.
חובה עלינו לומר, כי כל המקיש היקשים בין מעמדם של הערבים במדינת ישראל ובין מצבם של היהודים בתפוצות הגולה, עושה שקר בנפשו, ביודעין או בלא יודעין. שלשת מיליוני יהודים, שהיו במדינת פולין, לא היו בנים לעם, אשר תבע את הטריטוריה הפולנית או אשר בניו התקיפו התקפות-לילה אץ בני פולין. הוא הדין ביהודים בליטה, בצ'כוסלובקיה, ברומניה או הונגריה, לא כן הערבים במדינתנו. בני עמם נשבעים, כי הם יטילונו הימה; בני עמם הורגים ביהודים, בעלי הארץ הזאת. היכול בר דעת להניח כי "השבאב הערבי", שישב בבית-הקולנוע של נהריה וקלל בקול, בפרהסיא, את מדינת ישראל ואת חוזה הוא "אדיש" כלפי שבועה זו, או הרג זה, או שהוא יהיה "פעיל לצדנו" במלחמה הזעירה המתנהלת נגדנו?
מסתבר, כי שירו של ז'בוטינסקי אינו "שיר", אלא חוק. הוא נותן ביטוי לחוק זה גם בלי חרוזים, בקבעו, כי בארץ ישראל השלמה, המשוחררת, יש מקום גם למיליונים יהודים, גם לערבים וצאצאיהם וגם – לשלום. זוהי האמת, הנבחנת, הן כלפי היהודים והן כלפי הערבים, במבחן מולדת המבותרת. הערבים מתקיפים אותנו והורגים בנו ומאמינים כי בבוא היום יטילונו הימה. מנין אמונתם זאת? משום שבינינו ובין הים מפרידה רצועת יבשה צרה, "צוואר" דק. אם בינינו ובין הים יעמוד הגוש היבשתי, המשתרע מן החוף מדברה – והוא כולו ארץ אבותינו – תיעקר מלב הערבים אמונתם התפלה, יקום שלום בינינו ובין שכנינו, יהיה שפע ואשר ושווי זכויות אמיתי לנו ולגר הגר בתוכנו. בתנאי הביתור, הגורר אחריו איומי השמדה, סכנת הכחדה ושפיכות-דמים מתמדת אפשר להבטיח לאוכלוסיה הערבית במדינת החלוקה שווי-זכויות מלא; לתתו אי-אפשר. כל אומר אחרת, כין אם הוא יושב בשלטון ובין אם הוא כותב בעתון, הוא צבוע, או שנכנסה בו רוח שטות של המאבד עצמו לגעת.
מתוך מאמר עיתון, ג' אלול התשי"ג, 14 באוגוסט 1953
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
