מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

    • להווי ידוע לכל בית ישראל, שמה שהממשלה מחליטה, הפרלמנט באופן אוטומטי מקבל. זה לא ייתכן מבחינת המעמד התיאורטי של הפרלמנט והממשלה. הפרלמנט מפקח על הממשלה ולא להיפך. נכון הדבר שהממשלה היא, על-פי המציאות, ההנהגה של הרוב בפרלמנט. לכן רצון הממשלה בדרך כלל נעשה על-ידי הרוב בפרלמנט, כלומר על-ידי הפרלמנט עצמו. אבל ההלכה צריכה להישאר, כי אם יתברר שהממשלה היא מעל הפרלמנט - מה תכנו של המשטר הפרלמנטרי? מה תכנו של הסעיף האומר שהממשלה אחראית בפני הפרלמנט? הרי זה תכתיב מוחלט.
    • ב-1949, כאשר עדיין ישבה הכנסת על שפת ימה של תל -אביב, עלה ראש הממשלה דאז לדוכן והודיע על סדר-היום של הישיבה הבאה של הכנסת. נשמעו קריאות מכל עבר. הוא תמה מאוד: מה רצו ממנו? במועצת המדינה הזמנית היה תמיד מודיע על סדר-היום. הסבירו לו את ההבדל. מאז לא עלה שום ראש ממשלה לדוכן כדי להודיע על סדר-היום של ישיבת הכנסת. כי יש הבדל בין מועצת המדינה הזמנית ובין בית-הנבחרים. ראש הממשלה יקבע בשביל בית-הנבחרים אילו סעיפים יעמדו על סדר-יומו? על סדר-יומה של הממשלה — כן, על סדר-יומו של בית-הנבחרים — לא. זהו ההבדל. לאחר שנשמעו המחאות ההן, ידע כל ראש ממשלה את מקומו מבחינה זו. מעולם לא עלה על דעתו לקבוע מה יהיה סדר-היום של הכנסת.
    • אני חוזר למושג The house as a whole שמשתמשים בו בפרלמנט הבריטי. יש והממשלה אומרת זאת, יש והאופוזיציה משתמשת באותו ביטוי, מפני שיש מעמד לבית-הנבחרים בתור שכזה, והוא מורכב מממשלה ומאופוזיציה, ולא מממשלה בלבד או מתומכיה.
מתוך דברי הכנסת, כ"ט תמוז התשל"א, 22 ביולי 1971

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי