מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
-
- אמנם כן: הצעתי, והנני מציע, להקים קריות עם תושבים יהודיים בכל ערי ארץ ישראל המשוחררות, ביריחו, חברון, בית -לחם, רמאללה, שכם, ג׳נין, תול-כרם, קלקיליה, עזה, רפיח, ועוד.
- באזני השואל הנכבד, עלי לשים את הדגש, לפני הכל, במלים "ארץ ישראל". יואיל נא לרשום לפניו, כי הריני דוחה, ללא סייג, את הגירסה, ששמעתיה מפיו אף אתמול בכנסת, הקוראת לארצנו, לנחלת אבותינו, למולדתו של העם היהודי, בשמות השאולים, הסלפניים: "פלשתינה" או "פלסטין". קראתי כי בעל השאילתה הנכבד עוסק לאחרונה גם בהיסטוריה, והוא חזר לתקופת הצלבנים, אבל ודאי יסכים עמדי אם אומר שעמנו חי בארץ הזו אלפי שנים לפני התקופה בה גילה לאחרונה חבר-הכנסת אבנרי עניין מיוחד. כדאי אפוא שידע כי לפני למעלה מאלפיים ומאה וחמישים שנים החליטו אויבי ישראל, אשר השתלטו על ארצנו, שיעבדו את עמנו וניסו להכחידו מגוי, לכנות את ארץ אבותינו כולה בשם ארץ פלשתים. מן ההקנטה העוינת ההיא צמחו השמות הזרים של ארצנו אשר שרשם אחד: הפלשתי. מכאן השמות המטעים ״פלשתינה" "פלסטין", "פלסתיין", ו"פלסתין". בעוד שמה האמיתי, ההיסטורי, של ארץ זו הוא: ארץ ישראל. באנגלית: The Land of Israel; בצרפתית:La Terre d'Israel; בספרדית: Tierra d'Israel; ברוסית: Strana Israila; ובתרגום מדוייק לערבית: "ארד אשראיל". בארץ ישראל, אשר מן הדין ומן הצדק ההיסטוריים הוא כי תהיה לעולמים, כפי שהיתה בימי קדם, ארץ היהודים ומדינתם, יש זכות לכל תושביה, ערבים ודרוזים, על-פי לאומם; מוסלמים, נוצרים ודרוזים על-פי דתם, וכן בני כל לאום ודת אחרים, שיבקשו כחוק, להתאזרח במדינתנו וישמרו לה אמונים, לחיות בשיווי-זכויות אנושי ואזרחי.
- מאז למדתי תורת הממלכתיות העברית המחודשת מזאב ז׳בוטינסקי, מאמין אני באמונת שלמה בעקרון המקודש של שיווי זכויות במדינת היהודים לכל תושביה ללא הבדל מוצא, לאום ודת. בתוקף הזכות הנצחית של העם היהודי על ארץ ישראל, מן הדין הוא כי בני העם היהודי יתנחלו בכל חלקי ארצם הפדויה.
- עת ארץ ישראל האחרות - כיפו ועכו, כחיפה, לוד ורמלה, ולפני כולן - ירושלים בירתנו, הן מעורבות באוכלוסייתן; כלל זה צריך לחול גם על ערי ארצנו שנגאלו במלחמת הישע של ששת הימים. מערים אלו אין לנשל את האוכלוסייה הערבית, אך ניתן לקיים בהן אוכלוסיה עברית. השכנות הזאת היא כולה חיוב, הן מבחינת היחסים בין יהודים וערבים והן מבחינת הבטחון הלאומי שהוא בראש דאגתנו.
מתוך דברי הכנסת, י"א טבת התשכ"ט, 1 בינואר 1969
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
