מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אתם הסתרתם מפני עורך-הדין, שאתם עומדים לגרש ביום א' בשעה שבע בבוקר את ד"ר סובלן; למה הסתרתם זאת ממנו? עשיתם זאת כדי שלעורך-הדין לא יהיה סיפק ללכת לבית-המשפט הגבוה לצדק. איך יכול היה? הוא טען מלכתחילה שהוא מחכה להחלטת הממשלה על צו גירוש, ואז יבקש צו מניעה. אולי עשה משגה מבחינה מקצועית. ד"ר דב יוסף, אתה מניד בראשך. האם אני, בהגיני מתוך הכרה מלאה על סדרי המשפט במדינת-משפט, צריך להרגיז אותך, את שר המשפטים? אתם טוענים למה באנגליה פנו עורכי-הדין לבית-המשפט? אולי יש שם עורכי-הדין זריזים יותר. כלום בזריזות מדובר? ממשלה נוהגת לפי זריזותו של עורך-דין פלוני או אלמוני? כל אדם, כל פושע, כל עבריין, יהיה אשר יהיה, זכאי לבקש את עזרת בית-המשפט. אתם החלטתם לגרש אדם ולא נתתם לו סיפק, לו ולעורך-הדין שלו, ללכת לבית-המשפט; זוהי האמת לאמיתה. איש לא יוכל לסתור אותה. לו רציתם להשאיר לו חצי שעה, כדי לאפשר לעורך- הדין לבוא לירושלים, הייתם מחליטים לגרש את מרשו ביום ראשון בעשר בבוקר. מי יוכל לסתור עובדה זו? אולי היו לכם נימוקים כדי למנוע את התערבותו האפשרית של בית-משפט, אבל אינם יכולים להיות בעלי כוח שכנוע. כל אדם זכאי לפנות לבית-המשפט. ראש הממשלה סיפר שבנעוריו למד משפטים. אך אמא-היסטוריה לא איפשרה לו להמשיך בלימוד זה. אינני יודע כמה זמן למדת, מר בן-גוריון, אך הזמן שלמדת צריך היה להספיק לך כדי שתדע כי לכל בן-אדם צריכה להינתן האפשרות לפנות לבית-המשפט. יש חוק גירוש, יש חוק הסגרה והרבה חוקים אחרים. אבל יש במדינת משפט חוק החוקים: חובה לתת אפשרות לכל בן אדם לפנות לבית-המשפט, ובית- המשפט מכריע. זה המעשה החמור שעשיתם, מורי ורבותי חברי הממשלה, ולא תוכל לעמוד לכם הטענה שעורך-דין לא היה זריז במידה מספקת, הוא לא יכול היה להעלות על -הדעת שתנהגו בתחבולה מצר אחד ובכוח מצד שני, כדי לא לתת לו אפשרות פיסית לבקש צו מניעה. אחר כך הלך הוא לבית - הדין הגבוה לצדק, ובית-הדין בצדק אמר: אין לנו עוד אמצעי יעיל. שהיה לחץ מסוים - אין זה סוד. שר הפנים בעצמו אמר זאת לעיתוני-ערב. לחץ מסוים היה - ונבהלתם. ובאותם המשלים שהזכרתי, כתוב: "ותשועה ברוב יועץ". אבל אין לך יועץ רע מבהלה. ממה היה להיבהל? הוא ישב במעצר, אפשר היה לתת לו אפשרות לפנות לבית-המשפט, ובית-המשפט היה מכריע. מפני מה היה להיבהל? מה כל הבהלתנות הזאת? זה המעשה החמור ביותר שנעשה מבחינת מדינת- משפט. אנחנו מתגאים בבית-המשפט שלנו; אנחנו סומכים על בית-המשפט שלנו; למה לא ניתנה אפשרות לפנות אליו, לאחר החלטה על גירוש, אבל לפני הגירוש למעשה? אדוני היושב-ראש, לא הגשנו הצעת אי-אמון בענין זה. הנשק הפרלמנטרי הזה ידוע לנו, אם מותר לי להתבטא כך, לא פחות מאשר לשכנינו הצעירים - צעירים מבחינת השירות הממלכתי באופוזיציה, וגם הם לא לא הגישו בשבוע שעבר הצעת אי-אמון. לנו היה שיקול אחד לאומי-ממלכתי מכריע, ומהותו - מוסרית, לבל ייווצר רושם, בין אצל קרובים ובין אצל רחוקים, במערב ובמזרח, בכל חלקי תבל, על-ידי הצעה פרלמנטרית מסוימת, או על-ידי הצבעה פרלמנטרית מסוימת - ולעתים שתיהן חשובות מכל הנאומים, גם יחד - שאנחנו היינו מחייבים, מבחינת מהות הדברים, מתן מקלט לאדם כד"ר סובלן, באותם התנאים שהגיע אלינו. לו יכולתי עכשיו לנמק את החשש מפני הרושם הזה ואת מהות עמדתנו ביחס לסובלן, הייתי עושה ואת; אינני יכול. מדוע? משום שהאיש הזה היום יעמוד לפני בית-משפט, או מחר יעמוד לפניו, ואוי לנו שאיננו עומד לפני בית-משפט ישראלי אלא לפני שופטים זרים, ולפניהם ניתן לו לטעון את טענותיו. אבל אם הוא עומד לפני משפט, אסור גם היום לומר, אפילו ממרחקים, משהו העלול להשפיע על גורלו.
מתוך מאמר עיתון, י"א תמוז התשכ"ב, 13 ביולי 1962
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
