מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

נעשה נא את החשבון הקר: מה מביאה לנו החלוקה? מהו הקשר בין החלוקה - המוגדרת על-ידי הסוכנות כ"נצחון סופי" - לבין החזון הלאומי? מה היה חלומו של הרצל שהפרה את כחות עמנו במשך שני דורות? המטרה הפוליטית "המעשית" - הקמת המדינה למען פתרון בעית היהודים. במשך שני דורות התווכחו ציונים עם מציעי ה"פתרונות" האחרים למיניהם והוכיחו, כי בעית היהודים תפתר רק על-ידי הקמת המדינה. והנמוקים ברורים היו: מצד אחד תקבל המדינה את כל אותם היהודים אשר רוצים או נאלצים לשוב לארצם. מאידך תשמש מדינה יהודית מגן לאותם היהודים אשר ישארו בגולה. אבל התנאי לבסוס שאיפתנו זאת היה, כי יהודים אלה יהיו נתיני המדינה העברית. אין, ולא תהיה למדינה היהודית, כל זכות להתערב לטובת יהודים נרדפים במדינה זרה אם יהודים אלה יהיו נתיניה של אותה מדינה. ולא תתכן הענקת נתינות בלי להעניק להם גם את הזכות לחזור לארצם. לעולם לא חשבנו כי מדינתנו תכפה על יהודים לשוב לארצם או שהיא תדרוש שיקבלו את נתינותה. תמיד האמנו, כי זו תהיה זכות שניצולה יהיה נתון לבחירה חפשית של כל יהודי ויהודי. מאידך, היה מובן מאליו כי שיבת ציון תדרוש סדור "תור" הדחיפות ולוח זמנים. אבל ההבדל היחידי בין יחידי במחנה פליטים לבין יהודי באמריקה אשר ירצה לבוא הוא הבדל של זמן בלבד. חלוקת הארץ גוזלת מרוב רובו של העם היהודי את הזכות לשוב לארצו, וממילא מונעת אף הושטת אותה חסות דיפלומאטית נגד רדיפות והפליות בגולה. כי במדינת החלוקה אין די מקום. וכבר היום יש הכרח ליהודי העולם, חוץ מחלק קטן, להישאר בארצות מושבם יהיה עליהם מה שיהיה. לא רצון, לא געגועים, אף לא הכרח - אף לא אותו ההכרח שעלול להביא לידי מידאנקים ואושוונצ'ים חדשים - לא יעמדו בפני עובדת הברזל הנוצרת בעטיה של הוצאתם מהמדינה היהודית של עבר-הירדן מזרחה ושל החלק הארי של השטח מעבר לירדן מערבה המוכשר לקלוט עולים. ואם מחר יעבור על יהודי ארץ גלותית זו או אחרת אותו "גורל יהודי" המוכר לנו יפה - תעמוד המדינה חסרת אונים...
מתוך כרוזים, י"ח כסלו התש"ח, 1 בדצמבר 1947

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי