מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אחד המכשולים ההיסטוריים ביחסים בין דברינו הרשמיים ובין נציגי עמים זרים היה הרגל של הראשונים "להרים" על האחרונים. אין ספק, כי ההרגל הזה הוא תולדה של עיקום אופייני הלאומי ואת שורשיו לחפש בתלות הדורות הגלותיות. על פי חוק הפסיכולוגיה הידוע, חפשו בני עמנו "תמורה" לחוסר אונים שלהם, להשפלתם, לדיכויים. וזאת הייתה התמורה בנפשם פנימה: אמנם חלשים אנו מן הגויים, להם צבא ולנו פוגרומים, להפ כתר מלכות ולנו כתר קוצים, אבל – אנו "פקחים" מהם, להם הכח ולנו "הראש".
אהבת ישראל ואהבת האמת כאחת מחייבות לסתור את ההנחה הגלותית הזאת. אם מאן דהוא יאמר, כי עם ישראל הוא מן העקשנים בעמים, אולי העקשן בהם, הוא יקבע עובדא, שהוכחה במשך אלפי שנים. אבל פקחים מהם? הפקחים בהם? תולדות העמים, מצד אחד, ותולדות עמנו, מצד שני, אינן מוכיחות זאת. הלואי וידענו לכלכל את עניני עמנו כפי שיודעים אחרים לכלכל את עניני עמם; הלואי ולמדנו לשרת את האינטרס הלאומי שלנו, כפי שהגויים משכילים לרת את האינטרסים הלאומיים שלהם.
אולם העמדת פנים של היהודי הגלותי, בין אם ישב בסוכנות ובין אם יושב בממשלה – העמדת פנים "פקח הפקחים" – מעוררת את התגובה המסוכנת ביותר: את החשד. למה אין הוא אומר לי את האמת? – שואל הגוי, היודע את העובדות בישראל ושומע לדברי נציגה, העומדים בסתירה להן. מה הוא מסתיר ממני? מהי מגמתו האמיתית? כפי הנראה שיש לו, ליהודי המדבר בשם ישראל, מגמה נסתרת, כי אלמלא כן, משום היה מנסה להערים עלי?
מתוך מאמר עיתון, ט"ו סיון התשי"ג, 29 במאי 1953
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
