מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

..ברור, כי התכנון הוא בידי הצבא ולא בידי שר הבטחון העצמי, שאין לו, כפי שהובהר לנו גם בעבר קרוב, מושג חיוור על תכנונה של פעולה צבאית לפני שנה בערך נדהמנו, ידידי יעקב מרידור ואני מן הבורות התהומית שגילה הממונה על בטחוננו ביחס ליסודי היסודות של פעולה צבאית מסויימת, אשר תוכננה ועמדה להיות מבוצעת, אך לא בוצעה. פעולה זו עלולה היתה להביא לידי הצתת אש בכל החזיתות אבל שר "הבטחון" לא ידע אפילו את נתוניה הראשוניים. ברור, איפוא, שהוא אינו מתכנן, אף אסור לו להתערב בתכנון המקצועי, אבלהוא אמר בכנסת: "לא אני שתכננתי את מיבצעי חוסאן וקלקיליה" למה הוא לא אמר את זאת אחר עזה וכונתילה? למה הוא לא אמר את זאת בסתיו 1948? משמע: אם אין תקלה, או אם היקף הנצחונות מסתיר את הכשלונות, מחריש ראש מפא"י ביחס לזהות המתכננים והעם חייב להחיות תחת הרושם, כי הוא הוא המתכנן. אך אם ישנה תקלה, הרי "ברור כי התכנון והביצוע הם בידי הצבא". אני סובר, כי בתולדות הממשל הפרלמנטרי לא נשמעה עדיין הסתייגות חסרת כבוד כזו של השר האחראי מיועציו הצבאיים. אפשר, ולעיתים חובה, לבקר פעולה צבאית. הוררא-פטריוטיזם מסנוור אף הוא עלול להיות גורם לאבידות מיותרות. בוודאי אין לעשות זאת מתוך נקור עיניים, או בזלזול, כפי שנהגו לעשות הסטרטגוסים הסוכנותיים שעה שאנחנו, במחתרת, עסקנו במיבצעי שחרור. מיבצע צבאי, אף המתוכנן לפרטי פרטיו, עלול להיתקל במכשול בלתי צפוי מראש. אבל בעוד משקיפים זרים היו מתפעלים מן המיבצעים הצבאיים של הארגון הצבאי הלאומי, היו פרשני החצר הסוכנותית מלגלגים ואף מחרפים את קדושת דם הגבורים השפוך. אנחנו, כמובן, לא נלך בדרכם. לעולם לא ננקר עיניים מחמת תקלה זו או אחרת, שהיא סעיף בלתי כתוב בחוק המלחמה האכזרי. אין זאת אומרת שאסור לנו לבקר את מפקדי הצבא. אם יעשו שגיאה, נבקרם – לטובתם ולטובת חיילינו, למען האומה. בחבה ובכבוד נדבר עמם; אך לא נחריש.
מתוך מאמר עיתון, י"ד חשון התשי"ז, 19 באוקטובר 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי