מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

היה היתה יהדות. אף היא נקראה במידה של מנוד ראש רחמנית, מזרחית. אחד-העם יצא ממנה, אך הוא כתב על היהדות ממול, המערבית, כי היא חיה בעבדות שבתוך חרות. זו, היהדות המזרחית – להיפך. היא חיה בחרות בתוך עבדות. וזה לא היה הפרדוכס היחיד בחייה. היא היתה מושפלת וגאה, דלה ועשירה, מוכה ומצחקת, נרדפת ומאמינה. היהדות הזאת, שבתוכה עמדו בתי אמא ואבא של רבים מאתנו, והם אינם עוד כאילו בלעתם האדמה, עמדה על שלשה יסודות: התורה, האהבה והאמונה.
תורה שבכתב, תורה שבעל פה, תורה שבלב. אי קיבוץ יהודי שני, בכל התקופות, מאז יצאנו אחר חורבן הבית השני אל הגולה, ובכל הארצות שבפזורה הדוויה, בו מאלפי בתי מדרשות ובתי כנסיות, יומם ולילה, נישא קולו הקיבוצי של המתמיד: שנים אוחזין בטלית?
והיתה ביהדות זו אהבה. מעל לכל, אהבת המשפחה היהודית, של אב לבנו, של אם לילדה, של אח לאחותו – אהבה ללא תנאי וללא מעצור וללא מיצר, אהבה אשר עמוקה וקדושה הימנה לא תמצא בשום עם אחר.
והיתה הזאת אמונה, האמונה התמימה, האדירה, הנובעת מן המקורות הנצחיים של ישראל סבא. היא מצאה את בטויה בשבת הקדושה והמקדשת, השלווה, הטהורה, המלכותית, מרוממת הרוח והנפש. אי השבת היהודית הזאת, אם בכרך הגדול ואם בעיירה הקטנה? ואי הקדושה של ערבה, של ליל השבת כשכל המשפחה, מתוך אהבה עמוקה, מסובה לשלחן ועליו הנרות הדולקים, אשר אם יהודיה בברכה עליהם הזילה את דמעתה, שיגונית ממנה ותקוותית ממנה לא זלגה מעין אנוש?
והיתה בה אמונה כבירה בביאת המשיח, אשר אף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום, בכל יום אחכה לו, שיבוא. אני מאמין באמונה שלמה – זה השיר ששמענוהו הלילה, וזה השיר האחרון שעמו הלכו אבותינו המאמינים, מקדשי השם, אל הנהרות ואל התאים מהם לא שבו עוד.
מתוך מאמר עיתון, כ"ה ניסן התשכ"ג, 19 באפריל 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי