מאגר כתבי מנחם בגין

אפס הברירה שהועמדה בימים ההם לפני אותו חלק של הנוער היהודי, אף היא היתה גלוייה לנגד עיניו. אם תישאר בגולה ותלמד ותעלה מבית ספר תיכון למכללה נכריה, תדאג לקריירה האישית שלך, בתנאים הידועים לך, אבל אם תעלה ארצה ותצטרף לקבוצה, או לקיבוץ תהיה לך הכרה, כי שותף הנך לנסיון גדול של הגשמת אידיאל חברתי, אשר אנו, מחנכיך, חושבים אותו לצודק. ושוב: אין לומר, כי רבים, רבים שמעו לקול הקריאה הזאת. אבל היו כאלה שהלכו אחריו. האבחנה והבחירה לא היו מוטלות בספק. האפשר לדמות את הימים ההם לימים אלא, את התנאים בראשית השאיפה למסיבות בראשית ההגשמה? כל הטעויות וטרוניות השוא המוטחות בפני הנוער שלנו, נובעות מן ההשוואה המוטעית, שאינה אלא פרי שגרה מחשבתית. המלה קריירה היא שאולה. מקורה לטיני. יש לה, בלשון עמים זרים, יותר מאשר משמעות אחת. פרושה הוא מהלך מהיר, וגם התקדמות של יחיד או של ציבור, וגם דרך להבטחת אמצעי קיום. כפי שאנו רואים, אין לשוות לה, בכל התנאים, נימה שלילית. אין להעביר עליה את כל הדוחה, הקשור במושג, שנגזר הימנה: קרייריסט. לאו כל אדם, הרוצה להתקדם ולהבטיח לעצמו ולבני ביתו, בהווה ובעתיד, אמצעי קיום הוגנים, מוכן למען השגת מטרתו, לדרוס "במהלכו המהיר", את רעהו או להשיגנה על חשבון חברו. אבחנה כזו, בין המושג המקורי לבין הגזור ממנו, דרושה ורצוייה גם במקרים אחרים. מהי בשביל אדם צעיר במדינת ישראל, קריירה, ושליחות מהי? אם הוא החליט להיות קצין בצבא הקבע, בחיל היבשה, או בחיל היום, או בחיל האוויר, לאן הוא הולך, לקיירה אישית, או לשליחות לאומית? ואם הוא גמר אומר ללמוד בנאות, או הנדסה, או רפואה, או הוראה, או עריכת דין, הבוחר הוא ברע, החוטא הנהו? אפשר היה להרבות בשאלות כאלו, מספרן יכול היה להיות כמספר המקצועות, הדרושים ליחיד והחיוניים לכלל, שבלעדיהם אי אפשר לקיים מדינה, או לקדם אומה. הדוגמאות הספורות שניתנו מספיקות כדי להוכיח, כי יש והקריירה מתמזגת עם השליחות...