מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אפס הברירה שהועמדה בימים ההם לפני אותו חלק של הנוער היהודי, אף היא היתה גלוייה לנגד עיניו. אם תישאר בגולה ותלמד ותעלה מבית ספר תיכון למכללה נכריה, תדאג לקריירה האישית שלך, בתנאים הידועים לך, אבל אם תעלה ארצה ותצטרף לקבוצה, או לקיבוץ תהיה לך הכרה, כי שותף הנך לנסיון גדול של הגשמת אידיאל חברתי, אשר אנו, מחנכיך, חושבים אותו לצודק. ושוב: אין לומר, כי רבים, רבים שמעו לקול הקריאה הזאת. אבל היו כאלה שהלכו אחריו. האבחנה והבחירה לא היו מוטלות בספק. האפשר לדמות את הימים ההם לימים אלא, את התנאים בראשית השאיפה למסיבות בראשית ההגשמה? כל הטעויות וטרוניות השוא המוטחות בפני הנוער שלנו, נובעות מן ההשוואה המוטעית, שאינה אלא פרי שגרה מחשבתית. המלה קריירה היא שאולה. מקורה לטיני. יש לה, בלשון עמים זרים, יותר מאשר משמעות אחת. פרושה הוא מהלך מהיר, וגם התקדמות של יחיד או של ציבור, וגם דרך להבטחת אמצעי קיום. כפי שאנו רואים, אין לשוות לה, בכל התנאים, נימה שלילית. אין להעביר עליה את כל הדוחה, הקשור במושג, שנגזר הימנה: קרייריסט. לאו כל אדם, הרוצה להתקדם ולהבטיח לעצמו ולבני ביתו, בהווה ובעתיד, אמצעי קיום הוגנים, מוכן למען השגת מטרתו, לדרוס "במהלכו המהיר", את רעהו או להשיגנה על חשבון חברו. אבחנה כזו, בין המושג המקורי לבין הגזור ממנו, דרושה ורצוייה גם במקרים אחרים. מהי בשביל אדם צעיר במדינת ישראל, קריירה, ושליחות מהי? אם הוא החליט להיות קצין בצבא הקבע, בחיל היבשה, או בחיל היום, או בחיל האוויר, לאן הוא הולך, לקיירה אישית, או לשליחות לאומית? ואם הוא גמר אומר ללמוד בנאות, או הנדסה, או רפואה, או הוראה, או עריכת דין, הבוחר הוא ברע, החוטא הנהו? אפשר היה להרבות בשאלות כאלו, מספרן יכול היה להיות כמספר המקצועות, הדרושים ליחיד והחיוניים לכלל, שבלעדיהם אי אפשר לקיים מדינה, או לקדם אומה. הדוגמאות הספורות שניתנו מספיקות כדי להוכיח, כי יש והקריירה מתמזגת עם השליחות...
מתוך מאמר עיתון, כ"ט אלול התש"כ, 21 בספטמבר 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי