מאגר כתבי מנחם בגין

במדינה יש מדד יוקר החיים; ויש בה מדד יוקרת המושלים. הראשון נקבע על פי מחירים, סלים, נקודות ואחוזים; והוא נמצא כידוע לך, בעלייה מתמדת. איך ייקבע השני? מהו קנה-המידה לפרסטיז'ה המוסרית של ההנהגה הלאומית, הממלכתית? אחוזים לא יועילו; נקודות לא יבהירו. האמת הפשוטה היא, כי אין שום קריטריון כמותי למושג, שהוא כולו איכות מופשטת, ושמו פרסטיז'ה. קשה לזכות בה; קל לאבדה. היא נצברת במשך שנים; היא עלולה להתבזבז במשך חדשים, או אפילו שבועות בלבד. צא, אדוני ראש הממשלה, שאל, הקשב ותלמד, כי הפרסטיז'ה של המערך השלטוני לא רק ירדה בשלושת החדשים האחרונים, אלא ממש נפלה. אני כותב לך את הדברים החמורים האלה לאו דווקא כאיש האופוזיציה, הזכאי לומר לאזרחים רבים מוטעי-הפחד: הלא הזהרנוכם; אני כותב אותם, בלי בהלה אך לא בלי חרדה, כאזרח לממשלתו. האימפונדרביליום הממלכתי של היוקרה השלטונית הוא, בימים אלה, בשבל, אשר לא היה כמוהו מאז קום המדינה ואולי אין כאיש אופוזיציה וותיק, המסוגל, בהערכה זו, לגלות מידה גדולה יותר של חוסר משוא פנים. התנגדנו, ובצדק, לדרכן של הממשלות הקודמות. אך איננו זוכרים ממשלה בעלת פרסטיז'ה כה קרואה כה יורדה, כה נופלת, כזו אשר הרכבת אותה, כפי שהרכבת אותה, במשך חדשיים לפני חודש. מהי ממשלה ללא פרסטיז'ה? אפשר, כמובן, לערוך את הגזירות השוות, הידועות ולכתוב על רב-חובל שמידו נשמט המצפן ומספינתו נעקר ההגה. אך בעוד הגזירות ישנן, אין הן שוות. נדבר במושגי מציאות, לא בדימויים ספרותיים. בפשטות ממשלה, שאבדה לה יוקרתה הציבורית, לא תצלח. אין היא מסוגלת לפתור בעיות או להתגבר על משברים, משום שכלי ההשפעה העיקרי שלה נמצא שבוע בידיה. וודאי לרשותה של הממשלה עומדים חוקים ואמצעים לכפייתם. אבל כל מי שהתבונן בחייהן ובתולדותיהן של אומות ריבוניות יודע, כי מכשירים נחוצים אלה אין בכוחם לפתור את בעיותיהן העיקריות. הכרת האזרח, כי המעשה, או ההימנעות, הנדרשים ממנו, טובים המה, וכי אלה התובעים אותם ממנו זכאים לכך מבחינה מוסרית – הכרה זו היא יסוד החיים היציבים של אומה בת-חורין. אדרבא, מר אשכול, שאל עתונאים, אשר עוד תמול שלשום היו מוכנים לא רק לקנות אלא גם להפיץ את אלבום תמונותיך הצנוע, ויגידוך, כי הכרת-היסוד נפגמה קשות, ואין לדעת מיהיה באחריתה, תחת שלטונכם.