מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

במדינה יש מדד יוקר החיים; ויש בה מדד יוקרת המושלים. הראשון נקבע על פי מחירים, סלים, נקודות ואחוזים; והוא נמצא כידוע לך, בעלייה מתמדת. איך ייקבע השני? מהו קנה-המידה לפרסטיז'ה המוסרית של ההנהגה הלאומית, הממלכתית? אחוזים לא יועילו; נקודות לא יבהירו. האמת הפשוטה היא, כי אין שום קריטריון כמותי למושג, שהוא כולו איכות מופשטת, ושמו פרסטיז'ה. קשה לזכות בה; קל לאבדה. היא נצברת במשך שנים; היא עלולה להתבזבז במשך חדשים, או אפילו שבועות בלבד. צא, אדוני ראש הממשלה, שאל, הקשב ותלמד, כי הפרסטיז'ה של המערך השלטוני לא רק ירדה בשלושת החדשים האחרונים, אלא ממש נפלה. אני כותב לך את הדברים החמורים האלה לאו דווקא כאיש האופוזיציה, הזכאי לומר לאזרחים רבים מוטעי-הפחד: הלא הזהרנוכם; אני כותב אותם, בלי בהלה אך לא בלי חרדה, כאזרח לממשלתו. האימפונדרביליום הממלכתי של היוקרה השלטונית הוא, בימים אלה, בשבל, אשר לא היה כמוהו מאז קום המדינה ואולי אין כאיש אופוזיציה וותיק, המסוגל, בהערכה זו, לגלות מידה גדולה יותר של חוסר משוא פנים. התנגדנו, ובצדק, לדרכן של הממשלות הקודמות. אך איננו זוכרים ממשלה בעלת פרסטיז'ה כה קרואה כה יורדה, כה נופלת, כזו אשר הרכבת אותה, כפי שהרכבת אותה, במשך חדשיים לפני חודש. מהי ממשלה ללא פרסטיז'ה? אפשר, כמובן, לערוך את הגזירות השוות, הידועות ולכתוב על רב-חובל שמידו נשמט המצפן ומספינתו נעקר ההגה. אך בעוד הגזירות ישנן, אין הן שוות. נדבר במושגי מציאות, לא בדימויים ספרותיים. בפשטות ממשלה, שאבדה לה יוקרתה הציבורית, לא תצלח. אין היא מסוגלת לפתור בעיות או להתגבר על משברים, משום שכלי ההשפעה העיקרי שלה נמצא שבוע בידיה. וודאי לרשותה של הממשלה עומדים חוקים ואמצעים לכפייתם. אבל כל מי שהתבונן בחייהן ובתולדותיהן של אומות ריבוניות יודע, כי מכשירים נחוצים אלה אין בכוחם לפתור את בעיותיהן העיקריות. הכרת האזרח, כי המעשה, או ההימנעות, הנדרשים ממנו, טובים המה, וכי אלה התובעים אותם ממנו זכאים לכך מבחינה מוסרית – הכרה זו היא יסוד החיים היציבים של אומה בת-חורין. אדרבא, מר אשכול, שאל עתונאים, אשר עוד תמול שלשום היו מוכנים לא רק לקנות אלא גם להפיץ את אלבום תמונותיך הצנוע, ויגידוך, כי הכרת-היסוד נפגמה קשות, ואין לדעת מיהיה באחריתה, תחת שלטונכם.
מתוך מאמר עיתון, י"ד שבט התשכ"ו, 4 בפבואר 1966

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי