מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אדוני היושב–ראש, יודע אני כי אם אפתח את הדיון בנימוקים היסטוריים–מוסריים, ינסו לקום עליהם כל רבי הלעג. מה בכך – ישאלו המתקראים ריאליסטיים, העומדים כביכול בשתי רגליהם על קרקע המציאות – אם היתה בחבלי ארץ–ישראל אלה ממלכה יהודית? מה בכך אם בה עוצבה אמונתנו, נוצרה והתפתחה תרבותנו, שעמה הלכנו לנדודי עולם ועם גדולתה שבנו אל המקום שממנו באנו? כל הדברים האלה התרחשו לפני דורות רבים. כלום נחיה בעבר שעדותו ספרים מאובקים ודפים מצהיבים? כלום לא נפנה להווה התוסס, החי, המתחלף? כלום לא נתאים עצמנו לזמנים החדשים, לתנאים החדשים הנוצרים ברוב המולה, תעמולה ודמים, תרתי משמע?
חובתי להזהיר את אזרחי ישראל מפני ריאליזם מזויף זה. ישאל נא איש את עצמו ואת רעהו: מה אנו בלי ההיסטוריה שלנו? מנין באה לנו זכותנו לשטח משטחי ארץ–ישראל? הגרועים שבשונאי ישראל שוללים מאתנו את זכותנו לארץ–ישראל ולכל חלק ממנה. האם אנחנו ניתן להם יד למחיקת עברנו, שהוא היסוד, יסוד היסודות, לזכותנו? ילעגו המלגלגים. בוויכוח הגורלי הזה לא נירתע מלהזכיר את דברי האמונה התמימה והטהורה שקיבלנו מאבותינו, והם מאבותיהם קיבלוה, ביחס לארץ אבותינו: ארץ חמדת אבות, השייכת לעמנו בזכות, אשר ממנה גורשנו בכוח הזרוע ואליה נשוב בכוח הזכות. נבנה אותה לתפארת, לא נרצה לעשות עוול לשכנינו – הם יהיו שכני עמנו, לא בעלי ארצנו, וכך נורישנה – יפה, פורייה, בנויה ומוריקה – לבנינו אחרינו מדור לדור.
מתוך דברי הכנסת, כ"ג טבת התשמ"ב, 18 בינואר 1982
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
