מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בענין העליה לא חידש הדובר ולא כלום. על "תקופת מעבר" עם עליה מאורגנת ומתוכננת דיבר ד"ר ווייצמן עוד לפני 20-25 שנה. בימים ההם הוא טען נגד מאכס נורדאו, אשר דרש "לזרוק" בחפזון חצי מיליון יהודים לארץ-ישראל, כדי לפתור מיד את שאלת הרוב. בתקופה יותר מאוחרת טען ד"ר ווייצמן נגד ז'בוטינסקי, אשר דרש להלחם לעליה המונית ותהא גם "בלתי מאורגות". כדי להציל גם את העם וגם את הארץ. ומי מבין שלושת המנהיגים הללו צדק? התשובה ניתנה במאידנק ובספר הלבן.

לעומת זאת "חידש" ד"ר ווייצמן חידוש ביחס למדינה העברית. כמובן לא לעצמו הוא חידש, כי עדיין זכורה הודעתו, ואף היא נמסרה לעתונות, בימי הקונגרס ה-17, לפיה אין לו "לא הבנה ולא אהדה לדרישה לרוב עברי בארץ-ישראל". אבל החידוש הוא כלפי העולם, העומד, "לחלק מחדש" את כדור הארץ: כלפי העם העברי שהקריב, מחמת חוסר מדינה עברית, ששה מיליון מבניו; וכלפי הישוב העברי, שדורבן ע"י מנהיגים אחרים לקראת ההכרעה, העומדת לבוא "מחר". בשביל כל אלה תהיה הודעת הנשיא לגלוי מוזר היא באה ללמד, כי אין ההנהגה העברית דורשת גם היום את המינימום, המגיע לכל עם; ועל אחת כמה וכמה לעמנו. היא קובעת, כי הקמת המדינה הופכת שוב ל"חזון". בתקופה זו, 5-10 שנים הן "כנצח". איש לא יוכל לומר, מה יהיה בעולם, או במזרח התיכון, כעבור עשר שנים!

מתוך כרוזים, י"ז כסלו התש"ה, 3 בדצמבר 1944

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי