מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בקשר עם דברי קוברסקי אני רוצה לומר שליועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל יש מעמד מיוחד. אינני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט, אך הוא מעוגן בנוהג שקיים מאז הקמת המדינה והנוהג כוחו ככוח החוק. אני לא אפרט מה מעמדו המיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת אומר, שבגלל אותו מעמד, הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה – לא משרד ממשלתי ולא הממשלה בתור שכזאת. היועץ המשפטי קבע דברים מסוימים והבירור עליהם יתקיים בבית הדין המשמעתי נקודה – ואין פקיד במדינה הרשאי לתבוע מהיועץ המשפטי לממשלה לבטל את מה שהוא קבע ולחפש קביעה אחרת. עכשו, הכל נתון בידי בית הדין המשמעתי, שגם הוא בית דין. הוא לא בית משפט אזרחי והפרוצדורה שם היא שונה, אך הוא בית דין, פירוש הדבר, מוסד שקיים לעשות צדק ואנו לא נטיל על היועץ המשפטי לסטות ממה שקבע. לכן, כל הדרישות האלה – יהיה הפקיד אשר יהיה – אין להן היום שום יסוד. היועץ המשפטי הגיע למסקנות מסוימות, הממשלה לא תבטל אותן – אין לה סמכות לכך ואסור לה להתערב בשיקוליו. [...] היה יועץ משפטי לממשלה לפני הפרופ' זמיר ואני לא התערבתי בשיקוליו כהוא זה – והיו לנו שיחות רבות על ענינים שונים. אותו הדין גם לגבי היועץ המשפטי הנוכחי. יש לו מעמד, שלפיו מסמכותו לקבוע דברים ואנו לא נתערב. זה חל על כל הרשויות הממשלתיות והרשויות הניתנות לפיקוח הממשלה [...] הממשלה שמעה את הדו"ח של היועץ המשפטי. מחמאות לא נחלק לו והוא גם לא זקוק להן. בית המשפט העליון כבר חילק לו מחמאות ואם הממשלה תוסיף על בית המשפט העליון, זו תהיה חוצפה. אז אנו לא יכולים לעשות זאת. [...] הממשלה שמעה את הדין וחשבון של היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה דוגלת בעקרון עליונות המשפט על כל רשות מרשותיה המבצעות של המדינה. לרבות הממשלה עצמה. אני מבקש את השרים להקפיד על כך, כי הרשויות ימלאו ללא סייג אחר צווי בית המשפט ויבצעו אותם בנאמנות.

מתוך ממשלה, ב' אייר התשל"ט, 29 באפריל 1979

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי