מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

יש בעיה דמוגראפית. צריך לדבר עליה בכנות וברצינות. אני מבקש לדעת: אם יהיו לנו מיליון ערבים, כפי שלעת-עתה אתם כולכם מסכימים, הסכנה הדמוגראפית אינה רבה מבחינת הזמן והיחסיות לשמירת ריבונותנו על ארץ-ישראל המערבית? ההפרש איננו של מיליון ערבים, אלא של 400,000 - 500,000 ערבים, בערך. ואז מציגים לנו תחזיות של עלייה ואומרים לנו כי אי שם בשנת 2000 לספירתם, אם אנו נקיים ריבונות ישראל על ארץ-ישראל, ישתוו הערבים עם היהודים. אבל אם יהיו מיליון ערבים, דבר כזה יקרה על-פי אותה תחזית בשנת 2010 או בשנת 2012. ציונים נכבדים, על מה אתם מסמיכים תחזיות אלו, על חוסר עלייה ב-30 או ב-40 שנה, או על עלייה של 15,000 — 20,000 עולים בלבד? הרי אתם על-ידי כך משמיטים את היסוד לכל אמונת ישראל, מאז נקראנו כולנו לדגל הציונות. איך עלינו ממיעוט של 7% לרוב של כמעט שני-שלישים בארץ-ישראל? על-ידי שיבת-ציון.

על-פי כללים מדעיים כל עם ב-25—30 שנה מכפיל מספר בניו. היום יש 12 מיליון יהודים בתפוצות הגולה. בעוד 25—30 שנה יהיו 24 מיליון. והעם הגדול הזה, כך אתם אומרים לנוער שלנו, לא יתן לארץ-ישראל 2—3 מיליון יהודים במשך דור שלם? אילו זה היה כך, גם עם המיליון שלכם אנו אבודים. אולם איננו אבודים. תהיה עלייה רבתי, תהיה שיבת-ציון, יצטרפו אלינו מיליוני יהודים. נקיים את הרוב בשני המקרים גם יחד. אבל אתם צריכים להציג לעצמכם את השאלה, אם אתם מאיימים עלינו בגלל הפרש של כמה מאות אלפי תושבים ערבים, באבדן האופי היהודי של המדינה, אינני מחבב את המלה ״תבוסנות״ — כל אחד לפי דעתו ולפי השקפתו — אבל, גבירותי ורבותי, אין לנו ברירה אלא לומר שדעה כזאת היא במלוא משמעות המושג תבוסנות לגבי כל מהותה של תנועת השיחרור של העם היהודי ושמה הציונות.
מתוך דברי הכנסת, י"ז סיון התשל"ו, 15 ביוני 1976

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי