מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

· לפני שבוע נתקיימו בבית הנבחרים חילופי דברים בין האופוזיציה ובין הממשלה על בעיית המדענים הגרמנים במצרים אחד מדוברי האופוזיציה הביע את דעתו, כי הסכנה האמיתית היא בעובדה שמדענים גרמניים, המועסקים על ידי מצרים, עושים לפיתוחם וייצורם של טילים. הוא נתמך על ידי חברו, אשר הציג לראש הממשלה שאלה מנוסחת בזה הלשון: האין אתה זוכר, כי במשך שנתיים ומעלה לא פסקנו להסב את תשומת לבה של הממשלה לסכנות הצפונות בפעילותם של מדענים גרמניים אלה במצרים בשטח הטילים? בל תהא טעות. הדעה הזאת הושמעה, והשאלה הזאת הוצגה, לא בכנסת של מדינת ישראל אלא... בפרלמנט הבריטי. המקשים היו האדוניםם הנכבדים הנדרסון ווילסון; המשיב היה לא רועה העדר (כפי שלמדנו משדה בוקר) מר אשכול אלא בעל האחוזה סיר, היום.

מעניין מאד. אמנם אינני זוכר, מתי, ובאילו הזדמנויות, לחצה האופוזיציה של הוד מלכותה על ממשלתה בענין החמור של מדעני טילים גרמניים במצרים. אבל יתכן, כי, אף על פי שהנני עוקב, בדרך כלל בעזרת ה,,טיימס", לעיתים על ידי ה,,נזרד", אחרי הדיונים המדיניים בבית הנבחרים הבריטי, חמק מעיני דיון זה או אחר שהוקדש בו לבעיה ישראלית ובין-לאומית זו. אין להניח, כי מר הרולד וילסון, מנהיג האופוזיציה, שווא דיבר, כאשר שאל את קושייתו.

באנגליה גם כדאי לשאול ולהזכיר שאלות קודמות. שם תקרא לא פעם למשל בעתון ,,טיימס", כי בענין זה, אור אחר, צדקה האופוזיציה טעתה הממשלה, אושרה הנחתו של גייטסקל או של וילסון, ולא של מק-מילן או דאגלס-היום. לא כן אצלנו. העתונים הקשורים בממשלה ולסיעותיה, בודאי לא ירמזו אפילו, כי בענין מסויים הוכחה צדקתו של דובר האופוזיציה. אבל גם העתונים המתהללים באי-מפלגתיותם עדיין לא ראינום בתקנתם לאמור: יש להודות, כי בסוגיה זו צדקו, בראיית העובדות ובהארתן, מתנגדי הממשלה.

על אף שתיקה מוחלטת זאת, זוכר כל אדם בלתי משוחד, כי האופוזיציה לא פסקה, במשך שנתיים, להסב את תשומת לבה של הממשלה לסכנות הצפונות בפעילותם של המדענים הגרמניים במצרים, כדברי נציגה הראשי בוונסמיסטר. אבל הכוונה היא לא לממשלת בריטניה והלייבור, אלא לממשלת ישראל וסיעת תנועת החרות בכנסת.
· לא למותר לציין, כי אנחנו, יריביהם של מטהרי גרמניה, לא באנו לטעון, כי היא היום כפי שהיתה בשנות השלושים או הארבעים. איך תוכל להיחשב לכזאת? בגרמניה של היטלר עסק פרופסור דוקטור קלוברג בניסויים בנערותינו, אשר כמותם לא נעשו מאז נוצר האם או נבראה אפילו חית האדם. מה קרה בינתיים לאותו הר דוקטור מלומד, אין אני יודע. יתכן, כי הוא, רב הניסויים החיים, מרצה אי שם על רפואה; עובדה היא, כי רבים מאלה, שעשו כמוהו, או עזרו לידו, מלמדים סטודנטים בגרמניה כיצד לרפא חולים. אבל ניסויים כאלה, שנעשו בגופן ובנפשם של ילדות יהודיות, אין עוד בגרמניה דהיום. זה הבדל חשוב. הוא הדין הכבשנים. הם עשו יום ולילה בגרמניה של היטלר; אין עוד כאלה בגרמניה של היום. לאן הגיע בקיצוניותו הנחפזת, דובר של מפא"י? איך הוא יכול, אף באכזבתו הנזעמת, לא לראות את ההבדלים המעשיים מאד, המכריעים, בין הגרמניות למיניהן.

אין אנו מסכימים לטשטוש הזה. לנו מספיקה ההכרה כי גרמניה היא – גרמניה. אנחנו מסבירים, מאז תום המלחמה וקום המדינה ועד היום, כי עמה המשיל עליו את היטלר ואימץ את טירוף גזענותו והשמיד או עזר להשמיד, שליש מעמנו, והיה נכון לאבד את כולנו לפי חרב או גאז. עם זה, או זה העם, קיים בגרמניה דהיום. העובדה הפשוטה, אך הקובעת הזאת, מספקת, כדי שלא ניתן להם ידידות או כפרה תמורת דמים תרתי משמע.
מתוך מאמר עיתון, ד' סיון התשכ"ד, 15 במאי 1964

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי