מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בדרכים שלעתים נראו נסתרות הגענו, התגוננו. ניסו להשמידנו, פרצנו, שיחררנו. מדוע אנו בורחים מן הגשמת רעיוננו שלנו, הרעיון הציוני? איזה עוול אנו עושים? 1% של העם הערבי הגדול יהיה בארץ-ישראל מיעוט לאומי מוכר, בעל זכויות שונות, בארץ שבלעדיה איננו יכולים לחיות ושחלוקתה תביא עלינו אסון. ׳׳בחלוקה אין דרך לשלום, אלא ודאות של מלחמה". אני אמרתי דברים אלה, חבר-הכנסת כרמל? — לא. אמר אותם מר יצחק טבנקין. האם הם פסולים בעיניך או הם טובים? מה קרה לנו? זו הסוגיה ההיסטורית. אלה הן שתי האסכולות, כי את חלוקת הארץ יהודים יוזמים. אין לחץ על חלוקת הארץ. כשנציע את מפת המובלעות, יהיה לחץ לרדת מהן, אבל חלוקת הארץ היא מיזמת היהודים. אחרי הנצחון, אחרי הגשמת הרעיון שלנו, באים אנשים ואומרים: אבל אם אתם מציעים זאת, לא יהיה שלום. עוכרי שלום שכמותכם. זו טענה חסרת כנות. כבר אמרתי ואני מזכיר זאת: ירושלים, עזה, שרם-א-שייך, פס לאורך הירדן — תקבלו הסכמה לכך במהרה בימינו מסאדאת, מחוסיין, מרוג׳רס ? ההאשמה שאנחנו המאמינים בזכותנו על ארץ-ישראל איננו רוצים בשלום - האשמה זאת ממש תשוב לחיקכם, ואמנם יש שמאשימים אתכם שעל-ידי מפת המובלעות תוך ויתורים אתם מונעים שלום.

מיעוט ערבי? תעשו את החשבון. במפת המובלעות יהיו 800,000 ערבים. נכון, הם יהיו בשלטון יהודי, ואנו מאמינים בשוויון זכויות, במיעוט לאומי ובזכויות של מיעוט לאומי. איזה עוול כאן? אבל אם אסור, אם זאת מניעת הגדרה עצמית ממיעוט גדול, 800,000 מותר ו- 1,200,000 כבר אסור? מוסר החלוקה מוליך לחלוקת המוסר. גם לגבי שלום, ולגבי השלטון היהודי עם מיעוט ערבי. אינכם יכולים לאחוז את החבל בשני קצותיו.
מתוך דברי הכנסת, י"ז חשון התשל"א, 16 בנובמבר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי