מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ואם תינתן לנו הסמכות השלטונית לערוך את השינוי הזה – מה נעשה?
א. הממשלה החדשה שתתיצב בפני הכנסת תפנה בקריאה לכל בני העם היהודי באשר הם שם: אחינו קומו, בואו והשקיעו מכספכם במדינתנו. לא ילקח מכם כספכם,לא יפקע רכושכם, לא תידרש מכם שום שותפות, לא עם הממשלה, לא עם גורם הסתדרותי, לא עם גורם ציבורי אחר, לא של 19% לא של 50%לא של 51%. לא נבנה "סוציאליזם בימינו". יחד נבנה את המדינה העברית בימינו. בעיית ההשקעה היא מעל לכל בעיית האמון. ואם מופיע ראש וראשון לשרי ישראל ואומר באזני העם היהודי כולו: נבנה סוציאליזם בימינו; ואם מחזיקה מחרה אחריו אשה נכבדה ואומרת: לשנה הבאה במדינה עברית סוציאליסטית – שניהם אומרים לבני העם היהודי: אל תבואו, על תשקיעו, כספכם באחד הימים יילח מכם, רכושכם יופקע, כי לפי טבע הדברים זהו ולא אחר הפירוש המעשי של הסוציאליזם המרכסיסטי בימינו. אם יווצר אמון – תבאנה השקעות.
ב. כדי להמריץ את זרם ההשקעות, תחליט במקום השני בממשלה החדשה לבטל את הפיקוח על מטבע צחוץ למעשה קרוב או אפילו למעלה מ-80% של מטבע חוץ נמצא בידי הממשלה. ואם על שאר האחוזים של מטבע חוץ הנכנסים אלינו יש פיקוח, התוצאה הראשונה היא: הקמת שוק שחור במטבע חוץ. כי זאת לדעת – ולפני מספר שנים כל אזרחי ישראל התנסו באמת הזאת: פיקוח הוא אדריכל לכל שוק-שחור. ואם ידע המשקיע שיש לאל ידו – חס וחלילה אם ירמה בכך – להוציא חלק מכספו – התודעה הזאת לא תמנע את הגברת השקעתו, אלא להיפך, תגדילה. ועפ"י השכל הישר ועפ"י חשבון פשוט אנו מעדיפים שיושקעו מאות מליונים ויוצאו עשרות מיליונים מאשר יושקעו עשרות מיליונים בלבד.
ג. בניגוד לאגדת הכזב המופצת ע"י ראשי המפלגה השלטת כדי להפחיד, כדי להשניא וכדי לכלכל מטמטם מוחין – הריני מודיע בתוקף יפוי כוח שינתן לי ע"י ידידי חברי מרכז תנועת החרו, שהממשלה החדשה שאנו נרכיבנה לא תתנקש ולא תפגע בהסתדרות העובדים הכללית בתור שכזאת. אנו משוכנעים כי איגוד מקצועי של אנשי עבודה – גופנית או רוחנית – אשר מטרתו היא לדאוג לקבצן, לבל ישאר כל ימי חייו קבצן, להבטיח לו, לרעייתו ולילדיו רמת חיים הוגנת הראויה לאדם תרבותי – אנו משוכנעים שאיגוד מקצועי כזה היא גורם בקדמה האנושית. בבחירות האחרונות הצביעו למען תנועת החרות, עפ"י אומדן מינימלי, לפחות בין 40-50 אלף אזרחים פועלים עובדים, חברי הסתדרות העובדים הכללית. ואנו סבורים כי הועידה הרביעית לתנועת החרות תהא זכאית ואף חייבת לדון באיזו דרך לבחור כדי לארגן תחת דגלנו את האזרחים העובדים האלה, חברי הסתדרות העובדים הכללית שנתנו אמונם וקשרו גורלם בתנועת ז'בוטינסקי. לא נפרק את הסתדרות העובדים הכללית. אך הממשלה החדשה, בהסתמכה על הרוב בכנסת, תשנה ע"י חוק- את המצב המשונה חסר התקדים בהיסטוריה וברחבי תבל בו הסתדרות עובדים היא בעת ובעונה אחת מעבידה בעלת מפעלים צוברת הון, - הפועלים אינם מקבלים מאומה מן ההון המצטבר הזה, - ובעזרתו היא קונה ורוכשת מפעלים חדשים ועי"כ שמה מכשול ומקימה חומה גבוהה בפני היוזמה הפרטית ומונעת למעשה זרם של השקעות הון. את המצב הזה נשנה. הסתדרות עובדים לחוד – בעלות על מפעלים תעשייתיים לחוד. הגנה על אינטרסים של הפועל לחוד- יוזמה פרטית בידי אנשי היזמה הפרטית לחוד. זה המצב הנורמלי של משק שע"י הקמתו יכולה מדינת ישראל לפרוח ולא לגווע. ועל ידו יכולים גם הפועלים לזכות באופן שיטתי, במסגרת היכולת המעשית, בהעלאת רמת חייהם. החוק גם יאסור לעתיד לבוא על מקצועיים להקים או לרכוש מפעלים צוברי הון, מביאי הכנסה בדיוק כמו שקיים – וחייב להיות קיים גם במדינתנו – חוק האוסר על הקמת קרטלים ומונופולים שממעותם המשקית: דלדול, ומשמעותם החברתית: נסיגה.
ד. הממשלה החדשה, בהסתמכה על הרוב בכנסת ועל רצון העם ועל תביעת הצדק, תגבה מן המפעלים ההסתדרותיים את כל מס ההכנסה המגיע מהם. הממשלה החדשה תטיל על מפעלים אלה – עד הכנסת הרפורמה בבעלותם – את המס השווה להכנסתם. יהיה שויון בעומס בישראל, ולא יהיו סקטורים בישראל אלא יהיו אזרחים עמלים, עובדים, משיגים, נאמנים ונותנים מפרי עבודתם למען מדינתם כדי שתוכל להתקיים כדי שתוכל להתקדם.
ה. נעשה כל מאמץ כדי להעביר מעולמנו את שכר הדחק. אנו סוברים שעבור עבודה הוגנת יש לשלם שכר הוגן, ובזמנו, אסור להלינו.
ו. אנו נעשה כל מאמץ כדי להקים מדינתנו משטר של עליה, לא של ירידה. התנאי המוקדם להקמת משטר זה הוא נורמליזציה של המשק ובזרם של השקעות הון התלויות בה. ואם התנאים האלה יקומו – אנו מקווים להרבות עולם ולהמעיט יורדים.
מתוך מאמר עיתון, ל' תשרי התשי"ז, 5 באוקטובר 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי