מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אין לי שום אופציה ירדנית. אני אגב לא נשאתי שום נאום לאומה בערב ראש השנה. היה לי ראיון, השיבותי על שאלות, כאשר הגענו לעניין של האופציה הירדנית של המערך, אני הסברתי את העניין בערך במלים שהשמיע יוסי שריד. בעצם, הרי הכול יודעים שהיא בלתי אפשרית, למה להציע אותה. ואז אמרתי, לי יש חזון, אני אומר מראש, זה לא למחר, זה חזון, יום יבוא, נחיה יחד כולנו בשלום ובכבוד הדדי ותהיה קונפדרציה חופשית על–פי הסכמה בין עבר הירדן מזרחה, הקרוי עכשיו ירדן, לבין עבר הירדן מערבה, לבין ארץ–ישראל המערבית, וכפי שיש גשרים פתוחים וסחורות יוצאות מזרחה, כן אנחנו ניתן לירדן נמל חופשי או בחיפה או באשדוד והסחורות שלה תצאנה לאירופה בדרך קצרה. זה חזון, זה לא למחר. נו מה רע בזה אם אומרים כך? למי זה מביא נזק? ייתכן שאני לא אראה בהגשמתו. ייתכן שרק הילדים שלי יראו את זה, אולי הנכדים שלי, אינני יודע, יש התפתחויות שונות במזרח התיכון. מדוע לוותר על אפשרות כזאת? אבל מעולם לא היתה לי שום אופציה ירדנית שפירושה מסירת חלקי שומרון ויהודה, ההרים שעליהם פעם כתב שמעון פרס "יש אומרים שתחת רמת–הגולן יש יישובים עבריים". ותחת הרי שומרון אין יישובים עבריים? היום אני רוצה לשאול אותו את השאלה הזאת, כי הוא כתב במפורש נגד אחרים בממשלתו בימים עברו. הרי זהו הרעיון של אופציה ירדנית, ואז תקום מדינה ירדנית–פלשתינאית והגבול שלנו יתוקן. ובמקום 8 מילים מהים, 13 קילומטר מהים, יהיה 16 קילומטר, נניח 18 קילומטר מהים. אז מה אני יכול לעשות אם לקטיושה יש טווח של 6.20 קילומטר?

מתוך דברי הכנסת, ו' חשון התשמ"ב, 3 בנובמבר 1981

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי