מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

יש, ברחבי תבל, מורא בפני הכוח האדיר, שרוכז בידי שליטי הקרמלין והקומוניזם, ההולך לפניהם, או הצועד מאחוריהם. אולי אף יש יראה בפני מה שתמיד מעורר אותה: ההצלחה. אבל אהדה? אין עוד איש באמריקה, או בצרפת, או באנגליה, או באוסטרליה שיגיד: ליברל אנוכי, לכן אוהד אני לברית-המועצות. להיפך. כל בו-חורין אומר היום: משום שליברל אנוכי, שונא אני את השעבוד הקומוניסטי. אין עוד איש שיטען: סוציאליסט אנוכי, ולכן עיני ולבי אל העולם, בו בוטלה כליל הבעלות הפרטית על אמצעי יצור. נהפוך הוא. כל הקורא לעצמו סוציאליסט יגיד, או לפחות יחשוב: מפחד אני אימת מוות מפני ה"סוציאליזם המתגשם"; אבדני הוא.
זה שנוי ערכין יסודי, שעוד יתן אותותיו בימים באים. אך ברי, כי האנושות המבקשת, בתוך גיא המורא את דרכה, אינה יכולה להסתפק במאזן שלישי, בחידוש התחושה לגבי מה שאינו קידמה, אינו טוב, אינו צודק, אינו משחרר. אמנם האומר: אינני רוצה בחושך, כאילו אומר: באור בחרתי. אבל היכן האור? איך יעלה? האדם יוסיף לבקש תשובה חיובית למאוויו.
בני הדורותיים האחרונים, לא כבני הדורות הקודמים, זכו, או אולי "זכו", ללמוד מנסיון כפול. לנגד עיני רוחם ובשרם נצטיירו שתי צורות שלטון, שני טיפוסים של מדינות. את האחת אפשר לקרוא ה"מדינה המפקירה"; את השנייה- "המדינה המעבידה".
מתוך מאמר עיתון, כ"ה טבת התשי"ח, 17 בינואר 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי