מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ראשית - על פי הבטחתנו נביא בפני הכנסת הצעה לחוקת יסוד, אשר תבטיח את חרות האדם, תקבע את זכויות האזרח וחובותיו, תגדיר את סמכויותיהן של הרשויות, תערוב לחופש המצפון והאמונה הדתית ולשוויונו בפני החוק של כל תושב ללא הבדל מוצא, עדה ודת, מין ומעמד. ותשליט את עליונות המשפט. מהי עליונות המשפט? – אנחנו נציע שלבית-המשפט העליון תינתן הסמכות, לארח חקיקת חוקת היסוד, לקבוע אם החוקים המתקבלים על ידי הכנסת עומדים בהתאמה לחוקה, או סותרים אותה. יש לכך תקדים בארצות הברית של אמריקה. נכון, יש גם תקלות מסוימות הקשורות במוסד משפטי ואזרחי כזה. אבל הנסיון הוכיח, שמעיקרו מוסד זה מבטיח את חרות האדם מפני התנקשות גם של רוב בבית ה נבחרים. וכאשר מאחורינו יעמוד רוב בבית הנבחרים שלנו, נגיד – נעשה ונקיים – גם את רוב בבית הנבחרים צריך להגביל מבחינת הבטחת חרות האדם והאזרח על ידי עליונות המשפט. ואם החוקה תתקבל, אנחנו נציע שאחד מסעיפיה יקבע משאל עם בישראל.
בקשר עם הרעיון הזה, שהוא כמובן, איננו מקורי שלנו, - המוסד קיים במדינות דמוקרטיות אחרות, אבל אנחנו היחדים שהבאנו אותו בפני עמנו, וכל המפלגות, ללא יוצאת מהכלל, דחו אותו – ישנה עכשיו איזו התעוררות מיוחדת, בעיקר בתי מפלגות. בתוא עליהן הברכה, על התעוררותן כלפי הרעיון של משאל עם. שהם דחו אותו כבונפרטיסטי. דיקטטורי, מטעה את העם, הורס את הדמוקרטיה, עוקף את הכנסת. אבל ברצוני לומר דברים פשוטים: אי אפשר להיות נג המשאל ובעד המשאל. כפילות זו – אינני רוצה בליל הפתיחה של ועידתנו להשתמש במלים חריפות אך הן קיימות – כפילת זו לא תתקבל על דעתו של שום בן-אדם. בוואי לא של יהודי, שיש לו, לכל הדעות קצת שכל.
הדבר השני שאני רוצה לומר הוא: לו היה מתקיים משאל עם על שיטת הבחירות בישראל, על פי האמת, על פי הכנות, היה צריך, במשאל כזה, להציג, לכל אזרח, את השאלה הבאה: האם אתה מסכים שעל ידי שינוי שיטת הבחירות, תהיה מפא"י, שהיא מיעוט בעם, לרוב בכנסת? אתה מסכים – כן, או לא? כי זהו הנושא ואין אחר. אבל, כשנציע חוקה, נציע משאל עם. אנו מקוים שהוא יעזור לביסוס הדמוקרטיה והחופש בישראל.
שנית – נבטל את תקנות החרום הבריטיות הקולוניאליות.
שלישית – שנציע מערכת חוקים חדשה בישראל. בהזדמנות זו אני רוצה לברך, באופן מיוחד, את יוזמתו הברוכה של ידידנו, מר שופמן, בהגישו את הצעת החוק לעיצוב יחסים חדשים בין פקידי המדינה לבין אזרחיה. אני רוצה לומר, כי אם זכרוני אינו מטעני, הרי זהו החוק הראשון העומד להתקבל בכנסת, הבא, לא להגביל את זכויותיו של האזרח, אלא להגדיל אותן. במשך עשר שנים נתקבלו בכנסת חוקים. כולם הגבילו, צמצמו, את הזכויות האזרחיות. זו הפעם הראשונה, ביוזמתו של ידידנו, ובתמיכת יריביו בדלית ברירה, נתקבל חוק להגדלת, להעלאת, זכויותיו של האזרח.
נציע מערכת חוקים ישראליים בזה הכוון: חוקים המתאימים למדינת ישראל המחודשת, עצמיים, בלי זיקה למשפט זר, שישאבו מן המקור האדיר, מן המעיין המתגבר, של המשפט העברי.
מתוך מאמר עיתון, ט"ז כסלו התשי"ט, 28 בנובמבר 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי